בנין שמואל יח

שם במאמר עולם קטן. והנה הם נולדים לבריאה כמ"ש האריז"ל בסדר אבי"ע פ"ד הבאתיו למעלה, כי כמו שפרצופי הבריאה המה בנים לזו"נ דאצילות כן הנשמות הנולדים מזו"נ נולדים לבריאה והמה הנשמות ההם אחים לפרצופי הבריאה כמ"ש האריז"ל שהנשמות מבינה דאצילות המה אחים לזו"נ דאצילות כמ"ש למען אחי ורעי וכו' לכן בהם השכר ועונש וכן מוכח בתקונים כי באדם דבריאה שם הי' החטא של אדה"ר וכן הוא בס"ד להגראז"ל באריכות כי שם בבריאה פוגמין החטאים עי"ש בארוכה

אח"כ מקבלת הנשמה לבוש מזו"נ דבריאה בסוד הצלם כמ"ש האריז"ל בשער סדר אבי"ע שהבאתי שהבריאה אין בכחה להוליד נשמות רק בחינות מלאכים לעולם היצירה וידוע מ"ש בע"ח כי גם הצלם בחינות מלאכים תרי"ג מלאכים דסלקין לנשמתא והנה בזה תראה כי כונת הרמ"ע ז"ל בסדר הנפש אינו על עולם שיצאו משם רק על עולם ש באו לשם כי הלא הדיוקנאות האלו שיש לנר"ן ביארנו שהם מזיוג זו"נ דאצילות ונולדו לבריאה לכן נקרא שם עולם הנשמות כמ"ש האריז"ל, והצלם שורשו מבריאה ונולד ליצירה, והרמ"ע חושב הדיוקנאות בבריאה והצלם ביצירה ועם זה נתישב למה כתב הגראז"ל הרבה פעמים שהצלם מבריאה כי הגראז"ל חושב המקום שנולד משם ועם זה נתישב קושיא הה"א והוא"ו

ועם זה יתבאר ג"כ מ"ש האריז"ל שעולמות אבי"ע האצילות בחינות נפש והבריאה גוף והיצירה לבוש ועשי' היכל שהיא דירת האדם. והנה זה יעלה לדרך אחד עם דברי הרמעז"ל והכוונה על עולם שיצאו ונולדו לשם לכן הבריאה גוף והיצירה לבוש וצלם

ודע כי באוצר החיים להקדוש מקאמארנא זצ"ל ביאר כ"פ שיש צלם דיצירה בחינות מלאכים ויש עוד צלם זך בחינות חשמל מכוונת המצות בחינות בינה בריאה ועם הנ"ל הי' מיושב סתירת הגראז"ל עם הרמעז"ל כי שניהם אמת אבל באמת בע"ח נראה שחשמל וצלם אחד הם רק בפנים נקרא צלם וצלם דמקיפין כקרא חשמל והוא ז"ל נשמר מזה בפרשת אמור מצוה ש"ב בשביעי של פסח כי בבוא פרצוף הפנימי חשמל הפנימי הוא מקיף גם מבחוץ הגוף החיצוני ועיין לקמן פרק טי"ת

ומצאתי בהגראז"ל עצמו ג"כ כדברי הרמעז"ל שהצלם מיצירה וג' נר"ן בבריאה בביאורו למס' ברכות ס' בנוסח אלקי נשמה פירש שם על כל חלקי כר"ן וקיצור דבריו הוא כי אלק"י בחינות יחידה. נשמה שנתת בי טהורה בסוד החי' ואין לה לבוש. אתה בראתה יצרתה נפחתה בסוד ג' נר"ן דמקננן בכרסיא. ואתה משמרה בקרבי בחינות הלבוש מיצירה. וז"ל שם משמר"ה בלבושה כימי אלו"ק ישמרנ"י בבגדו בה [פירוש כי השם הזה בסוד הלבוש כידוע מהאריז"ל ומהסבא משפטים ע"פ בבגדו בה כיון שפירש טליתו וכו' והוא השומר הנשמה כידוע] בקרב"י כתנות אור דמט"ט בשם שד"י [פירש כי השם שדי הוא שם של מט"ט בגימט' בקרב"י וה"ס כי שמי בקרבו והבן] ואתה עתיד ליטלה ולהחזירה בעשי' עיי"ש הרי מפורש כדברי הרמעז"ל וא"כ יסתור דברי עצמו שהצלם מבריאה וע"כ יש איזה תירץ וחילוק ביניהם

ויתישב גם קושיא זי"ן בי מ"ש בכ"מ שהנשמה אינה נפגמת רק רוח ונפש' הכוונה במלת נשמה על עצם הנשמות שנאצלו קודם הבריאה והם בחינות אצילות ובהם אין פגם כמ"ש הרמעז"ל וגם בהם יש נר"ן. אבל הרוח