בנין שמואל קנו

טורין הנ"ל. ולכן הוא זעירא בסוד המאור הקטן בירידתה לבריאה שנתקטנה ונעשית ראש לשועלים] ושם מצמיח חציר לבהמה והבריאה נכללת באצילות בהמה בכללא דאדם ולכן כתיב אדם כי יקריב מכ"ם [היינו מכ"ם שנכללת באדם] וכתיב מן הבהמה כי בהמה בכללא דאד"ם וה"ס כי הבריאה לבוש לעולם האצילות עיין מ"ש בריש בתי הנפש ובזה תבין ג"כ למה אין הציץ מרצה רק על טומאת הבשר לא על טומאת האדם המקריב כי בגדי כהונה בסוד הלבוש דבריאה אל האצילות שהוא הכהן המקריב דוגמת ז"א דאצילות, ולכן אין הבגדים מכפרים רק על עצמות הקרבן שהוא מבריאה כנ"ל]. והאריך שם מאוד בזה כי בבריאה שם סוד שכר ועונש ושם חטא אדה"ר כאילו אפשוט לשכינתא ולבושא דילה עי"ש. [והנה אין זה ענין למ"ש האריז"ל שהקרבנות בעולם עשי' כי הן בעצמן בוודאי הן בעשי' אבל שורשן למעלה באצילות תדע שהרי האריז"ל בעצמו פירש בענין ד' מדריגות אבי"ע שתרומה בעולם הבריאה וקודש בעולם האצילות]. ועיין בזוהר פנחס ר"מ מאי טעמא דקרבנא וכו' אלא רזא הוא בגין דאית בהמה דרביעא על אלף טורין ואלף טורין אכלת בכל יומא וכלהו אקרי בהמות בהררי אלף ועל דא תנינין דאית בעירא אכיל בעירא וממה הוו מאשא וכלהו לחיך לון ההוא בהמה בלחיכא חדא הה"ד כי ד' אלקיך אש אכלה הוא אל קנא עי"ש. ובזוהר בראשית י"ח ורזא דא מצמיח חציר לבהמה דא בהמה דרביעא על אלף טורין ומגדלין לה בכל יומא ההוא חציר, וחציר דא אינון מלאכין שליטין לפום שעתא דאיתבריאו בשני וקיימין למיכלא דהאי בהמה בגין דאית אשא אכלא אשא, ועשב לעבודת האדם דא אילין אופנים וכו' בשעתא דב"נ אתיין לפלחנא דמאריהון בקרבניהון ובצלותא דדא איהו עבודת האדם [י"ל עפ"י דברינו הנ"ל שזהו בסוד עבודת הדם שביארנו בסוד הדכורא ואות"ו תעבודו וז"ס לעבוד"ת האד"ם ודו"ק] עי"ש. והנה בזוהר פקודי רמ"ז בהיכל ב' עצם השמים שם הכא קיימין כל אינון מלבושין דנשמתהון דצדיקיא דסלקין לאחזאה קמי מאריהון ולקיימא קמי'. וכד נשמתא סלקא ומטי להאי היכלא כדין אזדמן חד ממנא דאיתפקד על אינון לבושין וכו' דהא בזימנא וכו' וכד נשמתא סלקא ההוא ממנא נטיל ההוא לבושא דילה ואזיל עמה עד די מטי לנהר דינור דנשמתא איצטריכא לאתסחיא ולאתלבנא תמן, ולזמנין דטבעא ההיא נשמתא תמן ואתוקדא ולא סלקא כלא יומא עד בצפרא כד איתער רוח דסטרא דדרום כדין קיימי כלהו ומתחדשי ואמרי שירתא ומזמרי כגוונא דאינון מלאכין דאיתעבר שלטניהון ואתוקדן וקיימין ומתחדשין כמלקדמין ואמרי שירתא הכי נמי אילין נשמתין עי"ש ושם בביאור הגראז"ל שז"ס חדשים לבקרים כי נהר דינור הוא בהיכל ד' בסיטרא דגבורה כמש"ל בדף רנ"ב ע"ב, ולכן אומרים המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית כמש"ל דף ר"ס ב' היכלא רביעאה המחדש בטובו בכל וכו' וכן כאן כד איתער רוחא דסטרא דדרום וז"ש כאמור לעושה אורים גדולים כי לעולם חסדו היינו כמ"ש בזוהר שע"י סיטרא דדרום בחינות חסד נהיר לון ואיתחדשין כמלקדמין] ושם להלן פירש שז"ס בכל יום נבראין מלאכים מנהר דינור ובטלין שנאמר חדשים לבקרים רבה אמונתך וז"ש המחדש וכו' מע"ב עי"ש ושם להלן על ואי זכאה סלקא לקרבנא, פירש שהוא כעין הקרבן שנאמר אשה ריח ניחוח לד' מקודם מעלה לאישים בנהר דינור ושם נכלה הגוף כמ"ש בפ' שלח החלב ודם, אח"כ מלבישין אותה בהאי לבושא ובהאי מלבושא סלקא ריחא כמ"ש וירח את ריח בגדיו ויברכהו וכו' ושם להלן על וסלקא לקרבנא ע"י דמיכאל כהנא לקיימא תדיר