בנין שמואל טו

הדברים עם דברי האריז"ל שכל הנר"ן מתגלגלים ובתחלה קונה נפש ומתגלגלת כ"פ עד שתתוקן ואח"כ זוכה לרוח ואח"כ לנשמה

והנה מ"ש האריז"ל שתחלה באה הנפש ואח"כ הרוח כן הוא מבואר ג"כ בתקונים תיקון וא"ו י"ט ב' גם צפור מצאה בית דא גלגולא קדמאה דאיהו נפש. ודרור קן לה דא גלגולא תנינא דרוחא. אשר שתה וכו' דא גלגולא ג' דנשמתא עי"ש וכן בסוף תיקון כ"ו כדברים האלה והגראז"ל כתב שם בדף קכ"ה א' ודף קל"ו א' שהם ג' פעמים ג' שבכל אחד יש ג' גלגולים הן כל אלה וכו' פעמים ושלש שהוא נדרש בכללות על נר"ן ובפרטות על כל אחד מנר"ן שמתגלגל ג"פ. ולצדיקים אפילו עד אלף פעמים ע"ש

והנה הגראז"ל בתז"ח דף פ"ה א' הקשה בעצמו קושיא זאת על מה שכתב דנר"ן מתגלגלים והא אמר למעלה דנפש אינה מתגלגלת כמ"ש בפנים. ותירץ דמ"ש דנר"ן מתגלגלים היינו נר"ן שברוח שהוא מזעיר והם מדעת ת"ת ויסוד, ויסוד הוא בחינות נפש שבנר"ן מחמת שנכלל במלכות וכ"א יש לו ג' גלגולין הנשמה בג' חב"ד והרוח חג"ת ונפש נה"י והם הג' חיות שמתגלגל בהם. אבל הנפש ממלכות היא שיתופא דגופא והיא נוצרת עם הגוף והיא אינה מתגלגלת עי"ש והוא דוגמת מ"ש בליקוטים שבסוף ס"ד הבאתיו למעלה בקושיא ד' שהנפש נוצרת עם הגוף ע"ש

ואולם איך נוכל לכוון הדברים עם דברי רבינו האריז"ל והרי נשמת קין והבל היו מתרין עיטרין שבמלכות ומהם באים רוב בני העולם והגם כי בחינות נפש האצילות אינה מתגלגלת ואינה נפגמת עכ"ז בחינות קין והבל שבבי"ע מתגלגלים וגם לדברי הגראז"ל הנה בחינות נפשם דאצילות שהיא ממלכות שיתופא דגופא שהיא מיוחדת רק לגוף זה איך יכולים שאר בני אדם לזכות לה ויש עוד כמה קושיות ילאה הקולמוס לבאר ועכ"פ כאשר תתבונן בכל דברי הגולגולים תראה מוכח שכל הנר"ן אפילו ממלכות נבראו קודם העולם הזה

ואולם עם האמור ניחא כי י"ל כי בחינות הנפש שמדבר בו הגראז"ל אינו בחינות הנפש של האריז"ל והענין כי כמו שכתבנו לדברי האריז"ל שגם הזכרים יש להם נפש ממלכות רק הענין על הגוף והלבוש הנוצר מזיוג זו"נ וממ"נ של הנקבה נוצרים הנקיבות כמ"ש בזוהר תיאובתא דנוקבא עביד נשמות נוקבים והנה ידוע כי שורש המלכות בזעיר ולכן גם בו יש בחינות נקבה וכן בתרין עיטרין אעפ"י שעיטרא דגבורה נוטלת הנוקבא מ"מ נשאר גם בדכורא כמ"ש האריז"ל הרבה פעמים שאל"כ היה גם הזכר דעתו קל כמו הנוקבא והכל ידוע אין צורך להאריך לכן כמו שיש בכללות בחינות נוקבא דז"א מלכות כן יש בז"א לבדו בפרטות ג' בחינות בינה ת"ת ומלכות והמה נר"ן דז"א: **([וכמ"ש הגראז"ל בתז"ח פ"ה שהנר"ן הנ"ל הם דת"י שבזעיר וכן י"ל שע"ז כיון ג"כ מ"ש הגראז"ל בריש תיקון נ"ו בארוכה על התקונים דתרין שותפין אינון בברא או"א חד יהיב טפה דדכורא וחד נוקבא עי"ש שהם זי"ן טיפין וע"ש בפירוש הגראז"ל שהם בכללות רוח ונפש והם מתחלקין לנר"ן מצד הנוקבא ונר"ן מצד הרוח וברוח יוכל לבוא ג"כ בחינות חי' והם שבע טיפין אבל החיה דמלכות א"א לבוא בזה העולם כי אלו הי' זוכין לחי' דנפש הי' חיים לעולם כי הנפש היא שיתופא דגופא ומצדה עניני הגוף בעוה"ז אבל עניני הרוח הוא בעוה"ב ומשה)**