בנין שמואל קלו

בהיכלות. ודע כי בהיכלות נחשב היכל לבנת הספיר יסוד ועטרה לא' לכן הם ששה ואם נחשוב אותם לב' כמו בספירות בז"א יהי' שבעה והם השבעה שבועות שמונין קודם שבועות וכן נקרא חג השבועות בתורה. ואמרינן בזוהר כי שם בהיכל הרצון סוד הפה ונשיקין ועל האי היכלא כתיב ישקיני מנשיקות פיהו וז"ס קבלת התורה שהנשקו מפיו עשרת הדברות. והיכל זה היכלא דמשה רבינו ועל האי היכלא כתיב משה ידבר והאלקים יעננו בקול והכל על ענין קבלת התורה ושם ד' חיות המרכבה נרג"מ ולכן נתאוו ישראל ג"כ לדגלים בשעת מתן תורה כאשר ראו המלאכים בד' דגלים. ועיין מ"ש הגראז"ל בהיכל זה ששם סוד כחוט השני שפתותיך שהוא הפה וסביב הפה י"ב תיקוני דיקנא שה"ס לבושי כתלג חיור לכן אם יהי' חטאיכם כשני"ם נגד היכל זה כשל"ג ילבינו ולכן בסט"א נגד היכל זה צלמות ושם נידונים בשל"ג תשל"ג בצלמון אבל בקדושה לא תירא לביתה משל"ג כי כל ביתה לבוש שני"ם שה"ס היכל זה עי"ש. ובזה תבין ענין מה שראו הקב"ה בשעת מ"ת כזקן לבושי' כתלג חיור. וכן הז"א עולה בשבועות לדיקנא קדישא כידוע מרבינו האריז"ל. ועיין שם בהגראז"ל על ענין ישקיני מנשיקות פיהו כי הר סיני סוד הפה של הארץ והקב"ה הרכין השמים על הר סיני והי' שם נשיקין פומא בפומא

יח ונבאר בעזרת השי"ת חג הפסח נגד היכל אהבה חסד ונבאר למה באה המצוה דוקא בפת ומה ענין החמץ. הנה כתוב בספרים כי ענין החמץ בסוד עץ הדעת טו"ר ומצה בסוד עץ החיים. והנה אמרינן בזוהר בראשית בהיכל אהבה ב' רוחין האחד רוחא דברקא והשני נהיר מרוחא הראשון רוחא אחרא שמתחלק לב' שהן ד'. ונציץ מני' תרין ניצוצין דמתהפכין תדיר זימנין גברי זימנין נוקבי וזימנין רוחין וזימנין עירין בסוד להט החרב המתהפכת ועבדין שליחתא בעלמא ועד לא מסיימי מתדעכי כי המה מסוד רוחא שמאלא שבהיכל אהבה וההיא ניצוצא שמרוחא קדמאה בטש בהו ונהיר לון ואתחדשן כמלקדמין והיינו כי הרוחא קדמאה בסוד החסד שבהיכל אהבה ועי"ש. אינון נהורין דמתהפכין שננא דחרבא אילין קיימא על היכלא דלתתא (הוא היכל הזכות ששם ע' סנהדרין] ואילין קיימא על אינון ע' נהורין דבי דינא מהכא כל אינון דדיינין דינא חרבא תליא על רישיהו מלעילא (כמ"ש חכז"ל לעולם יראה עצמו הדיין כאלו חרב ואולם בגמרא אמרו כאילו חרב מונחת לו בין ירכותיו ויש לישב וכו') והענין כי שורש היכל הזכות ברוחא שמאלא שבהיכל אהבה ועיין בביאר הגראז"ל שם באריכות ענין אתדעכותא של הנצוצין לפי שהן מסטרא דשמאלא דל"ל קיומא תדיר וכן עלמין קדמאין מתו לפי שהי' משורש הגבורות ושם שורש ענבים שאכל אדה"ר וגרם מותא לעלמא. ואינון שייפין דמקרבין לאשא ומתין ומתהדרין כמלקדמין ודא בגין דאינון איתקריבא לגבי ההיא חויא ואנהו אדם דאיתפתא גו משננא עי"ש. והן החיילין שבהיכל השני כמ"ש שם תחות היכלא תנינא נפקי חיילין ואיתוקדין עי"ש. ועיין עוד מ"ש בהיכל הב' על ענין החיילין דשם דאותקדין ומתחדשין כמ"ש חכמז"ל בכל יום נבראין מלאכים מנהר דינור ובטלין שנאמר חדשים לבקרים ואמרו בגמרא אלף אלפין משמשין לנהר דינור ושם סוד בהמה דרביעא על אלף טורין מצמיח חציר לבהמה שהן המלאכים שנבראו בשני דל"ל קיומא. ועיין מש"ש שאעפ"י שנהר דינור בהיכל הד' מ"מ שם התחלתו ונמשך עד כאן בהיכל הב' הוד כי ההוד מקבל מגבורה. ולפמ"ש למעלה תראה כי שורשו ועיקרו בהיכל אהבה ברוחא שמאלא כמש"ל. ועי"ש עוד בהגר"א ענין ההתחדשות מסוד החסדים שברוחא הראשון וזה ענין מ"ש המחדש בטובו בכל יום