בנין שמואל קלה

הקדשים ותראה כי הוא כמעט קרוב לאמת כי אין שום יום בשנה שיכנסו לקה"ק זולת יוה"כ ולכל הדרכים הראשונים שכתבנו אין בהם טעם מספיק אפס לדרך זה הוא מבואר ופשוט כי דוקא יוה"כ נגד היכל קה"ק בינה. והנה טעמי עבודת יוה"כ אבאר אי"ה בחלק מעשה הקרבנות בארוכה כל פרטי העבודה והודוים. אפס בכאן להוציאך חלק ג"כ א"א לכן אומר בקיצור לפי דרכינו זה הנה ג' דברים הכניסו לקה"ק ביוה"כ. קטורת. ופרו של כה"ג. ושעיר העם. וי"ל שהם נגד ג"ר הנכללין בהיכל קה"ק שעיר נגד הבינה וידוע כי מינה דינים מתערין ומשם יפרדו יעקב ועשו שורש הקדושה והחסדים ולהיפוך שורש הקליפות והגבורות וכן הי' ב' שעירים האחד לד' והשני לעזאזל. ופרו של כה"ג בסוד החכמה כה"ג לכן היה מכפר רק על הכהנים שהם מימין והשעיר מכפר על ישראל. והקטורת בחינות כתר לכן גדלה מעלת הקטורת מאוד ומאוד כמ"ש בזוהר דקשיר כל הקשרין ומיחד הכל כמו בכתר ששם נאמר אתה אחד ושמך אחד כי שם שורש האחדות כי אין שם דכר ונוקבא. ועכ"ז גם שם יש שורש לזו"נ כי שם עלו במחשבה במ"ס כמ"ש הגר"א בס"ד שבמ"ס שורש דו"נ והוא סוד הכף ומחתה של הקטורת כמ"ש רבינו הקדוש מהד"ב שהכף והמחתה רומז על זו"נ ומיחדם שם בהעלם במחשבה בקה"ק. וכבר ידעת כי המ"ס ראשית הבירורין. כולם בחכמה איתבררו וכן הקטורת מבחר הבירור בפרט ביוה"כ דקה מן הדקה. ומחתת האש בסוד המ"ס כרסי' שביבין די נור. והנה הכנסתן לקה"ק הי' כסדר הספירות תחלה קטורת כתר ואח"כ פר חכמה ואח"כ שעיר בינה וג' אלו שאמרנו נגד כח"ב או חב"ד ונגד ג' אותיות יק"ו שבשם והוצאות כף ומחתה נגד ה"א תתאה מלכות תורה שבע"פ ולכן לא נכתבה בפירוש בתורה שבכתב רק נמסרה בתורה שבע"פ מפסוק ובא אהרן אל אוהל מועד כמ"ש בגמ' ועיין מ"ש בבית עולם ח"א פ"ב בהג"ה הרבה כיוצא בזה והנה לאשר הנוקבא היא רק טפילה לדכורא אינה עבודה גמורה וזר אין חייב עלי' שאין חייבין רק על עבודת מתנה לא עבודת סילוק ודי בזה בכאן וכאשר יגזור הגוזר **([אולם לפמ"ש לקמן כי יוה"כ אינו בחינות היכל קה"ק למעלה רק בבחינות הבינה קה"ק המתגלה בטבור בהיכל הזכות עי"ש י"ל כי שבת בבחינות היכל קה"ק למעלה כמ"ש הגראז"ל כמה פעמים כי שבת בחינות בינה וג"ר והם ג"פ יום השביעי נגד ג"ר והם ג"כ ג' סעודות של שבת. והם סעודת הבוקר נגד החכמה ולילה נגד הבינה וסעודת שלישית נגד הכתר כי לשם עולה הז"א במנחה לדיקנא. ובזה תבין ההתדמות יוה"כ לשבת שבשניהם נאמר שבת שבתון ושניהם נאסרו בעשיות מלאכה כי שניהם בהיכל קה"ק בינה רק השבת למעלה. ויוה"כ היכל קה"כ המתגלה בהיכל הזכות כמש"ל דברי הגראז"ל כי היכל קה"ק פנימיות רב"ג עי"ש והבן. ובזה תבין ע"כ ענין נפלא למה דוקא ביוה"כ נעשה ענין העבודה ביתר שאת לפני ולפנים ולא כן בשבת שהוא ג"כ בחינות בינה אפס לפמ"ש לקמן בבית הקרבן בארוכה ענין הקרבן סודו בהיכל הזכות ששם ענין מלאכים הנשרפין ולכן ביוה"כ שהוא פנימיות היכל הזכות נעשה עבודת פנים ודוק היטב משא"כ בשבת שהוא בחינה עליונה למעלה מהקרבנות]:

)** נבאר באופן אחר בארוכה

יז ושבועות בת"ת שהוא בהיכלות היכל הרצון שהוא העליון מכל הששה וכן הוא כולל כל הששה היכלות לכן בו בעצמו ששה היכלות כמ"ש בזוהר