בנין שמואל יג

מחצוב הנשמות. וא"כ י"ל לפי"ז שבכל עולם מבי"ע הנשמות נולדים מבחינות אלקיות שהיא בחינות אצילות חלק א' ממעל ונקבעים במחצוב הנשמות בחינות בריאה והמלאכים נולדים מבחינות בריאה ונקבעים בבחינות יצירה מדור המלאכים כנ"ל והכלל העולה כי עצם הנשמה ואורה הוא בחינות אצילות וע"י זיוג זו"נ דאצילות מקבלת בחינת גוף רוחני לנשמה

ואולם כאשר מתלבש בגוף צריך להיות ממוצע ביניהן ולכן מתלבש עוד בלבוש וצלם חוץ הגוף הנ"ל וזה נעשה בזיוג זו"נ דבריאה כאשר נבאר אי"ה והנה זה האחרון תמיד נזכירהו בשם צלם ולבוש אבל לא הראשון הנעשה מזיוג זו"נ דאצילות שזה נעשה ממש ענין אחד עם הנשמה והיו לבשר אחד כמ"ש בגלגולים פרק מ"ג כי תמיד ישארו לבושים אלו לנשמה ולא יתפרדו אפילו לאחר התחי' עי"ש ולכן נקרא בסתם נשמה וכל עסקינו לקמן בענין הצלם הוא על הלבוש הנעשה מעולם הבריאה כאשר יתבאר אי"ה [ותבין הדברים עמ"ש במ"א כי הנשמה הוא עצם נבדל תמיד במצב אחד אבל הצלם משתנה בכל יום ובכל שעה לבושין דלביש בצפרא לא לבש בפניא בסוד הנצוצין הנבררין בכל יום חדשים כמ"ש האריז"ל ושורש ב' אלו מהיכל הזכות ואהבה כמ"ש הגראז"ל כי המלאכים שבהיכל הזכות ל"ל קיומא ונשרפין וחוזרין ומתחדשין משא"כ המלאכים שבהיכל אהבה שעומדים כל ימי עולם, והנה שם בהיכל אהבה גנוזות הנשמות בחדר גוף כידוע. ומהיכל הזכות שורש הצלם והלבושים כמ"ש בבית הקרבן ח"א בארוכה עיי"ש] והבין זה שלא נצטרך עוד להכפיל הדברים

ב והנה ענין עצמות הנשמה מאיזה מקום מושרשת נתבאר בארוכה בגלגולים בתחלתו וענין לבושי הנשמות מזיוג זו"נ דאצילות נתבאר בפרק מ"ג וכן בפרק כ"ד וכ"ה בענין לבושי נשמות קין והבל ועם הנ"ל תבין ג"כ למה כתב שם בפרקים הקודמין שקין והבל בתרין עיטרין דחו"ג קין בגבורות והבל בעיטרא דחסדים ובפרק כ"ד וכ"ה כתב כי קין לקח ב"ג וב"ש דגבורות הזכר וה"ג דנוקבא והבל לקח ב"ג ושליש גבורות הזכר ושליש חסד של הדכורא וה"ח דנוקבא

אבל הענין מבואר כי כ"ז שכתב כאן הוא בענין הלבושים של הנשמה מחו"ג דזו"נ ולמעלה מיירי מעצם שורש נשמתן מתרין עיטרין והוא פשוט לכל מבין והוא ג"כ דוגמת עצמות וכלים כי עצם אור הנשמה במקום אחיזתה בסוד העצמות ומזיוג זו"נ נעשה לה כלים דוגמת כלי הספירות. והנה מעתה תבין ממילא קושיא הא' למה נקרא הבריאה עולם הנשמות כי שם נולדין הנשמות מזיוג זו"נ דאצילות כמ"ש בע"ח שהבאתי למעלה אבל ביצירה נולדין רק המלאכים והצלם מן הבריאה שאין בכחה להוליד נשמות

וכן תבין ג"כ קושיא הב' שבאמת עצמות הנשמה אפילו הזכרים יכול להיות להם נפש מן המלכות אבל בלבושים מי שלבושו מה"ג דנוקבא הוא נקיבה כמ"ש בגלגולים פרק כ"ד וז"ל שם באמצע ובזה תבין היטב מה ענין הזכרים והנקיבות כי הזכר יהיב בה טיפה מ"ד והנוקבא סלקת מ"נ לקובלי' ואז נעשית נשמה אחת כלולה דכר ונוקבא דכר מן טיפה מ"ד ונוקבא מן טיפה מ"נ ואח"כ נחלקים ובאים לעוה"ז ואח"כ חוזרים להזדווג וזה טעם מצות זיוג עיי"ש

והנה שם מקודם לזה הקשה על בחינות קין שבא מעיטרא דגבורות והי' צריך להיות נקיבה ותירץ שם בארוכה כי הגבורות בדכורא המה בחינות זכר