בנין דוד א שיד

[מ"א ע"א] ע"ש, והנה איתא בס' רזאל המלאך עה"פ ואני אל שדי פרה ורבה למה כ' שם שדי אצל פו"ר כי הנעלם משם שדי מהשי"ן י"ן מדל"ת ת"ל מיו"ד ו"ד הוא מספר ת"ק ואיתא במשנה דאהלות שרמ"ח אברים באיש ורנ"ב אברים באשה נמצא שבאיש ואשה ביחד ת"ק אברים ולכך שם שד"י הוא השם של פו"ר שהוא נותן כח ועצמה לת"ק אברים שבאיש ואשה כדי שיפרו וירבו עכדה"ק ועי' בתוס' חגיגה [י"ב ע"ב] ד"ה מסוף מזה] ולפי"ז כ' המפורשים, דה"ט דריב"ב דס"ל דגם אשה מצווה על פו"ר דהא השם שדי קאי על האיש כמו על האשה כמובן. ולפי"ז א"ש הסמיכות למה זה שלחתני דהא כשלם הזמן ע"י ישמעאל דאאע"ה בודאי שיחרר את הגר דלא אמרינן עדל"ת דאשה אינה מצווה על פו"ר כנ"ל, ולז"א וארא וכו' באל שדי ובבעה"ט זה השם הוא על פו"ר כדברי הס' רזיאל המלאך דגם אשה מצווה על פו"ר כנ"ל א"כ אמרינן עדל"ת ולא שיחרר אברהם את הגר וישמעאל אינו בנו ולא חל עליו הגלות ולא כשלם הזמן ע"כ שלחתיך. ודו"ק: ז) ולפ"ז יל"פ הפ' פ' וישלח לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהי' שמך ויאמר לו א' אני אל שדי פרה ורבה דהכה זקיני הגאון מהר"ש מווילנא ז"ל מדקדק מדוע אצל אברהם כ' לא יאמר עוד את שמך אברם ואצל יעקב לא כ' את וכ' לתרץ דאחז"ל ברכות [י"ג פ"א] דשם אברם נעקר לגמרי וכל הקורא אברם עובר בעשה אבל שם יעקב לא נעקר רק יהי' לשם טפל ע"ש, והכה אחז"ל ב"ק [מ"א ע"ב] את בשרו את הטפל לבשרו ולכן אצל אברהם כ' לא יאמר עוד את שמך אברם היינו אפילו לשם טפל אבל ביעקב נאמר לא יקרא שמך עוד יעקב היינו לשם עיקר אבל לשם טפל שמו יעקב ודפח"ח והנה באוה"ח הק' ז"ל [פ' וירא] כ' הטעם דשם אברם נעקר לגמרי ולא שם יעקב כי באמת דשמעאל אינו זרע אברהם רק זרע הגר וכשנולד הי' שמו אברם ולאברם יכול ליחס עצמו ולא לאברהם כי אמר לו הקב"ה לאברהם ביצחק יקרא לך זרע ולא ישמעאל ע"כ נעקר שם אברם לגמרי שלא ליחס אליו ישמעאל וטעם זה לא שייך ביעקב לכן אף כקרא ישראל נשאר שם יעקב לשם טפל ודפח"ח וכ"ז נכון כיון דבאמת ישמעאל אינו בן אברהם כלל דאאע"ה לא שיחרר את הגר ולא עביד אסורא דגם אשה מצווה על פו"ר ואמרינן עדל"ת כנ"ל, וזש"א לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהי' שמך דלכן לא כ' את כמו אצל אברהם דאצל אברהם נעקר השם אברם לגמרי שלא ליחס ישמעאל לבנו שהוא בני דהא באמת אינו בנו אבל אצל יעקב שלא שייך טעם זה שפיר לא כ' את דנשאר שמו לשם טפל כנ"ל ושלא יקשה לך איך אפשר לומר דישמעאל אינו זרע אברהם דלא שיחרר את הגר דעשה דפו"ר דל"ת הא בדידה ליכא עשה ובכה"ג ל"א עדל"ת כנ"ל, ולז"א ויאמר לו א' אני אל שדי ורבה דהשם שדי קאי על מצות פו"ר כד' הס' רזיאל המלאך הנ"ל דנשמע מזה דגם אשה מצויה על פו"ר כנ"ל. ודו"ק ונחמד הוא בס"ד: ח) עוי"'ל הסמיכות דהנה איתא במדרש דמרע"ה סירב בשליחות דרצה שיהי' אהרן השליח דגדול ממנו ע"ש, דמשה הי' עמוד התורה ואהרן עמוד גמח"ס וסבר דעגח"ס גדולה תפה"ת, והנה כ' חסד ואמת יכופר עון וכ' בנח"י בסופו דחסד היינו עחור גמח"ס ואמת הוא עמוד התורה, ואי נימא דסגי באחת ומקדים חסד ברישא בשמע דעמוד גמח"ס גדולה מעה"ת דאל"כ הי"ל להקדים אמת ברישא, אבל א"כ דתרויהו בעינן שפיר י"ל דעה"ת גדולה מעגח"ס ולכן כ' תורה באחרונה דהאחרון משובח שמשלים לשניהם יחדיו וכל דבר המשלים משובח יותר כמו אצל מנין שבעשרה דהעשירי נוטל שכר נגד כולם ע"ש, והנה מובן דא"א דוי"ו הוא מחלקת הא דכ' חסד ואמת יכופר עון סגי בחדא אבל א"נ דוי"ו הוא נוספת בעינן תרייהו, ונודע ד' היפ"ת דאי נימא דוי"ו מחלקת א"כ הא דאמר הקב"ה לאברהם קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה דסגי בחדא קנה אאע"ה את הארץ אף שלא הלך אלא לארכה, אבל א"כ דוי"ו נוספה הוא לא קנה את הארץ דלא הלך גם לארכה עכ"ד. והנה דאם קכה אאע"ה את הארץ הי' יכול להרהר שהי' מוכרח לקנות השדה ולא הרהר זהו מעליותא דאברהם אבל א"כ דלא קנה את הארץ אין זה מעליותא שלא הרהר דהא הארץ לא היתה שלו ולפי"ז א"ש הסמיכות דמרע"ה אמר למה זה שלחתני ולא את אהרן דעגח"ס גדולה מעה"ת מדכ' חסד ברישא וסבר דבחדא סגי דוי"ו מחלקת ולא נוספת כנ"ל א"כ הרי קנה אאע"ה את הארץ והי' לו להרהר ואפ"ה לא הרהר, ולז"א וארא אל אברהם ובמדרש אמרתי לאברהם קום והתהלך בארץ לארכה ולרחבה הרי קנה את הארץ ע"י שהלך לארכה בלבד דוי"ו מחלקת לפי דבריך והי' יכול להרהר ואפ"ה] בקש לקבור שרה ולא מצא עד שקנה בדמים ולא הרהר. והבן כי נכון הוא בס"ד: