בינת נבונים ו

דראש השנה הוא שני ימים. ספר מנחת יצחק: (ד) דהנה לכאורה יקשה עוד לפי דברי רבותינו ז"ל בש"ס דר"ה הנזכר לעיל ולפי מה שאמרו דישראל נידונים ביום דוקא בשעה שעושים מצות ועו"ג דוקא בלילה כנ"ל, א"כ הא תינח בר"ה שיכולין לומר דנידונים בלילה השני משא"כ ביום כפור מה תהא עליהם אכן נודע הדבר דכל מה שישראל נכנסין תחלה לדין הוא מטעם דאם ידין להעו"ג מקודם יהא גרעון לישראל לפי שעל ידי השטן המקטרג נפיש רתחא ביותר. והנה נודע מדברי רז"ל כי השטן בגימטריא שס"ד וביוה"כ אין לו רשות להסטין ולא זו בלבד דהם קטיגור ביו"כ אלא אדרבא עוד נעשה סניגור כמ"ש בפרקי דר"א וא"כ שוב אין לחוש שיהא גרעון לישראל מה שידונו להעו"ג בלילה שלפניו מקודם לישראל ויתפרש המדרש על מכונו ויהי ערב זה עשו לעמוד במשפט ויהי בקר זה יעקב יום אחד זה יום כפור דאז הס קטיגור וקח סניגור לכן אף אם ידונו העו"ג מקודם עכ"ז ישראל על מקומם יבואו לשלום. שם מנחת יצחק: (ה) עפ"י מאמר חז"ל תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם יקבלו ישראל את התורה וכו' ומצינו לחז"ל שאמרו מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית והתוס' הקשו שם למה כפית ההר והלא אמרו נעשה ונשמע בעצמם ותירצו המפרשים שהם רצו לקיים התורה בבחינת אינו מצווה ועושה וע"כ הכריחם לקבל בתורת מצווה ועושה לעאל על צואריהם והטעם שלא רצו ישראל לקבל בתורת מצוה ועושה. הא אדרבא מצווה ועושה שכרו גדול יותר, לכאורה יש לומר הטעם כי יראו לנפשם כי לא יוכלו להזהר ולעמוד על נפשם נגד היצה"ר שבכל יום מתגבר עליו ומתגרה בהם ומי יכול לעמוד נגדו וע"כ היה נוח להם להיות רק אינו מצווה ועושה אף שאין על זה שכר כ"כ וע"כ היה צריך לכפיה וכן היה דעת צבא השמים מלאכי מעלה לומר שמזה הטעם מיאנו ישראל להיות מצווה ועושה מפני שיראו לנפשם מהעונשים הקשים והמרים אם יעברו ח"ו על כן חרדו שמים וארץ על כי אמר להם אם יקבלו ישראל יקבלו דוקא. דהיינו בבחי' מצווה ועושה על זה היה התנאי. והטעם בזה היה נראה להם כיון דכל תכלית הבריאה הוא האדם לקיים התורה ולזכות את ישראל ע"י התורה לחיים הנצחיים להתענג בעולם העליון בתענוג נפלא אשר עין לא ראתה ולא ישיגהו הרעיון וזהו רק אם הם מצווין ועושין, ולזאת יראו השמים וגו' על כי ראו שלא ירצו ישראל לקבל בבחי' זו מפני שהם עלולים לחטא כי המה בשר ודם וע"כ אף אם יכריחם הוא ית' ויקבלו בהכרח לא יועיל יען כי אדם עפר מן האדמה