בכורי אברהם ב
Bikurei Avraham 2 · בכורי אברהם · free full Hebrew text
Open in the reader →ויען אברהם ויאמר. מה אדבר ואומר. הן צעיר אנכי ורך. ולפני גדולים הנני מך. ידעתי שאין בספרי נצורות. חדשות רבות חריפות וגבורות. ויוכל היות שיפגעני אנשי קנאות. אשר בחידושי ימצאו מגרעות, עכ"זלא נסוגותי אחור. מלעלות בין מחברים אל הר המור כי מול מבקרים בעלי קנאות. אין לשום ספר לזכות תוצאות ואנשי אמת אם לא יחזו בספרי נפלאות. יאמרו החוברת היא אות על מחברה ויוצרה שידע הוא בתוה"ק להגות, ולא יבלע עתו בהבלים. ובתורתינו הקדושה זכה ונפלה לו חבלים. ואם ספרי לא גדלה צמרתו. עוד לא יעלה לשמים גבהתו. זכרו נא אוהביי קוראי למען האמת כי צעיר אנכי עוד בשנים הנני לאבי מורי שליט"א בן בין הבנים. יעזרני ה' ללמוד בתורתו בלא מפריע. בלא סיבות ודאגה ומריע. אקוה לעליון להוציא חיבורי הב' והג' ביתר עוז בכמות ובאיכות לתפארת הורי ומלמדי מאלפני בדרך תוה"ק לילך. ואני תפלה יהי ה' עמדי בדרך הזה אשר אנכי רוצה לילך. ויביאני לשלום למחוז חפצי. ועד זקנה ושיבה יהיה כל מעייני בתוה"ק. אמן
מה שכתבתי לחכם אחד המפורסם לגאון ומוכתר במרוח סוכות בעיר ביאליסטאק ומה שהשיב לי החכם הנ"ל
אחדשה"ט באתי לבקש מכתר"מ ה' יאריך ימיו בטוב להשיב מענה על איזה גרגרים ופליאות מה שעלה על רעיוני
גרסינן בגמרא הגונב כיס בשבת חייב משום דבא החיוב גנבה קודם איסור שבת. צ"ע אמאי חייב לשלם ע"י העדים הא הוי עדות שאאי"ל דאם יבאו עדים אחרים ויזימו אותם לא יהיו חייבין לשלם ממון משום קלבדר"מ רק מיתה לבד מה שרצו לחייב את הנידון. ועוד מצינו בכמה מקומות כה"ג היכא דבא החיוב ממון קודם האיסור חייב ע"י העדים רק על שאר מקומות מצאתי שמפרשים זאת (בים התלמוד). אבל התירוץ דים התלמוד לא שייך בזה כלל ועי"ש
ב"ה יום א' מנ"א אך משפט וצדקה לפ"ק ביאליסטאק
כבוד ה' המופלג ושנון ומתמיד מו"ה אברהם נ"י
ע"ד קושיתו בהא דגונב כיס בשבת וכו' אמאי חייב לשלם ע"י העדים הא הוי עשאאי"ל וכו' הא לא הוה קושיא דשפיר אם יבואו עדים ויזימו אותם יהיו חייבין לשלם משום דהחיוב הוא על שני מעשים דהחיוב ממון הוא במה שהעידו על ההגבהה שהגביה ברשות הבעלים והחיוב מיתה הוא במה שהעידו שהוציא מרשות הבעלים לרה"ר ושני מעשים הוה הרי זה דומה כמו שהעידו ממון לזה ומיתה לזה דחייבין ממון לזה ומיתה עבור האחר דהכא לא שייך לומר קלבדר"מ וה"מ אם העידו על שני מעשים כמו הכא בגונב כיס בשבת דנתחייבו בשניהם ושפיר הוי עדות שאתה יכול להזימה ומצינו כה"ג בפ' מרובה (דף ע"ג) גבי פלוגתא דאביי ורבא עד זומם דאמר אביי למפרע הוא נפסל הקשה הגמרא לאביי מהא דגנב על פי שנים וטבח ומכר על פיהם ונמצאו זוממין משלמין את הכל מאי לאו שהעידו על הגנבה וחזרו והעידו על הטביחה והוזמו על הגנבה וחזרו והוזמו על הטביחה ואס"ד למפרע הוא נפסל וכו' אמאי משלמין אטביחה עי"ש משמע דקושית הגמרא הוא אמה דמשלמין אטביחה אבל אמה דמשלמין אגנבה ניחא. ולכאורה קשה עדים שהוכחשו בנפש לוקין א"כ אפילו על הגנבה נמי הוה פטורין משום דאגלאי מלתא למפרע דכי מסהדי אטביחה פסולין ואין משלמין אטביחה אבל מלקות חייבין על עדות הטביחה משום לא תענה כמו שעדים שהוכחשו בנפש והשתא כיון דחייבין מלקות שוב אין העדים חייבים לשלם על עדות גנבה משום קלבדר"מ וא"כ קשיא נמי אגנבה אמאי משלמין ועוד דלכאורה קשה נמי אמתניתין דמשמע דאם לא נמצאו זוממין משלם הגנב על פיהם אגנבה ואטביחה ואמאי הא הוה עדות שאי אתה יכול להזימה דאם יוזמו אותן לא יהיו חייבין לשלם משום קלבדר"מ דהא חייבין מלקות משום לא תענה. אע"כ צריכין לומר כיון דהחיוב על שני מעשים היינו על הגנבה ועל הטביחה לא אמרינן קלבדר"מ ושפיר חייבין ומשלמין העדים על הגנבה אף על גב דחייבין מלקות על הטביחה: