ביאור ראובן על בבא קמא קסד

גמ'. "והעלו להם חזיר". לפי הדרש נראה דהא חזיר הוי מלכות רומא, דבשעת מחלוקת זו פנו אל פמפיות מנהיג רומאי, והוא הביא אז את לגיונותיו ירושלים והכניס את ארץ ישראל תחת ממשלת רומא, והיינו דאמרינן "נזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה".

תוס' ד"ה ואין מטמא. "לא נתחלקה ממש". כלומר, מהא דאמר התם "אין משכירין בתים בירושלים לפי שאינה שלהן", ואי לא נתחלקה כלל, שפיר, דאי אפשר לשום אדם להשיג בה שום חלק. אבל אי נתחלקה, אלא שהקנוה אחר כך לכל ישראל בדושנה של יריחו, א"כ זה מועיל רק שלא יהיה קרוי על שם שבט אחד, אלא על שם כל ישראל, אבל מ"מ למה לא יוכל איש פרטי לקנות שם בית שיהיה שלו? אטו לא יכול איש מישראל לקנות בית בחלקו של שבט אחר? ואחר כך הקשו, מנליה לגמרא דתנא דהכא סבירא ליה כהאי תנא דאין משכירין, דילמא סבירא ליה דנתחלקה ונתנו דושנה של יריחו תחתיה ואפילו הכי אין מטמאה, כר' יהודה דסבירא ליה דמקום המקדש נתחלק, כדאיתא התם, דסבירא ליה לר' יהודה כתנא שמחשב אפילו מקום המקדש בין החלקים, וא"כ טעמא דבית המקדש אינו מטמא לא הוי אלא משום דאמרינן בילקוט וזאת הברכה (עיין שם בתוספות ישנים) דנתנו דושנה של יריחו תחתיו. (ועיין במהרש"א).

ד"ה לא יגדל. "דסוסים וחמורים שרי לעשות בהן סחורה". כלומר, דהא פשיטא שמותר לגדלן, דהא כתיב בהדיא בתורה "לא ירבה לו סוסים", ומשמע דמעט מותר, וכן גבי אבידה, "כן תעשה לחמורו", ובכמה מקומות משמע דהיה מותר להם לגדל סוסים וחמורים, אלא קמשמע לן דמותר לגדלן אף לעשות בהם סחורה.

ד"ה ואסור. "ונראה דלא יגדל דמתניתן היא היתה גזירה דפולמוס של טיטוס". לכאורה משמע דהכי קאמרי: כיון דקתני במתניתין לא יגדל, דהיינו איסור, והרי לא מצינו דגזרו איסור בימי חשמונאים, אלא ארור, ש"מ דגזרו אף איסור בימי טיטוס, כמו שגזרו על יונית דחד טעמא הוא. אבל קשה לי, הא לא קתני במתניתן "לא יגדל", אלא "אין מגדלין" קתני, ואפשר דאין מגדלין מחמת ארור? וי"ל דדומיא דאינך אחרינא תנא במתניתן, דהוו איסורא.