ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ג:ב:ג
Beur HaGra on Yerushalmi Peah 3:2:3 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Peah 3:2:3) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב יד א תני לקט קצירך ולא לקט קיטוף מיותר:
אפי' כל שדהו פטור כצ"ל. פי' כשקצר מעט מעט:
אפי' במגל. פי' דהוה קבע יותר אפ"ה פטור מה הפאה:
והוא ששייר. פי' שיכול לקיים מצות פאה במה ששייר:
ה"ג פטור מן הפרט ומן השכחה ומן הפאה וחייב בעוללות. פי' ולא תני והוא ששייר אלמא אע"ג דלאן שייר:
ומשני כאן בגמורות. פי' בגמורות צריך לשייר:
כאן כשביקש לאוכלן ענבים. פי' והוה עראי ולכך פטור אפי' לא שייר:
ברם הכא כשביקש לעשותו עיסה. פי' דהה גמר מלאכה לכך צריך לשייר:
הדא ילפא מן הדא כו'. פי' אף בחיטין:
אם בקש לאוכלן מלילות. דהוי נמי לא נגמרה מלאכתו:
אפילו לא שייר. נמי פטור מן הפאה:
ואם בקש לעשותו יין. דהוי נמי גמר מלאכה:
והוא ששייר. פי' צריך לשייר נמי כמו בעיסה:
כתב יד ב לעיסתו אפי' כל שדהו. רק שקצר אותה מעט מעט לעיסה:
והוא ששייר. דיכול לקיים מצות פאה במה ששייר:
כאן בגמורות. כשביקש לעשות עיסה דהוי גמר מלאכה אז אמרינן דוקא והוא ששייר וכאן בשאין גמורות שבקש לאוכלן ענבים דהוי עראי ופטור אפי' אם לא שייר:
הדא ילפא מן ההיא. אף בחטין אם בקש לאוכלן מלילות נמי לא הוי גמר מלאכתן ואף אם לא שייר פטור מן פאה: