ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה א:ד:ה
Beur HaGra on Yerushalmi Peah 1:4:5 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Peah 1:4:5) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב יד א ומקשי יאמר זית ואל יאמר כרם. פי' ל"ל תרוייהו להאי מילתא דהיינו ללמד שאינו חייב בפאה אלא על אותן שלקיטתן כאחד כו' אפי' בחד סגי דהיינו זית או כרם. ומפרש דצריכי תרוייהו דהיינו דאי הוי כתיב זית הוה אמינא הא דיצא זית מן הכלל לא ללמד שלא יהא חייב בפיאה אלא אותן אילנות שלקיטתן כאחד אלא שאף שאין לקיטתן כאחד נמי חייבין בפאה והא דיצא זית מן הכלל היינו ללמד שאינו חייב בפאה אלא אותן אילנות שאינו חייב בפרט ולמעט כרם אתא ואי הוה כתיב כרם לחוד הו"א דכרם בא להודיע שלא נלמד כל האילנות שיהו חייבין בפאה משדך ולא יהא חייב בפאה אלא כרם לחוד שהוא חייב בפרט ולא שאר אילנות אבל השתא [דכתיב] כרם וזית ידעינן שאף מי שאינו חייב בפרט חייב בפאה כמו זית ולכך מרבינן ג"כ כל האילנות משדך כיון דליכא מיעוט. והשתא קשה ל"ל תרוייהו דהשתא דכתיב כרם צריך לכתוב זית אבל קשה לא לכתוב תרוייהו ונרבי הכל משדך אלא ודאי ללמד על האילנות שאינו חייב בפאה אלא אותן שלקיטתן כאחד כו' כדפרי' א"כ לפ"ז צריך תרוייהו ללמד כו':
כתב יד ב יאמר זית ואל יאמר כרם. ותרתי ל"ל נילף כולם מאחד:
שאלו נאמר זית ולא נאמר כרם. ה"א הא דיצא זית מן הכלל ללמד שאין כל האילנות חייבין בפאה אלא הדומה לזית היינו שאין חייבין בפרט ולמעוטי כרם אתא ולא למעוטי שאין לקיטתן כאחת:
הייתי אומר כרם שהוא חייב בפרט כו'. ולא נלמוד משדך על כל האלנות שחייבין בפאה אלא דומיא דכרם שחייב בפרט לכן בעי לומר זית ומעתה לא נכתב לא כרם ולא זית ונרבינן כל אלנות משדך אלא ע"כ תאמר יצאו כרם וזית להקיש אליהן מה כרם וזית שלקיטתן כאחת כו':