ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשרות ב:א:ד
Beur HaGra on Yerushalmi Maasros 2:1:4 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Maasrot 2:1:4) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשרות · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב יד א נתן. כל הני דחשיב אין דרכן לאכול בשוק אלא להכניס לבית ואילו הנותן הי' חבר הי' אסור לומר עד שהי' מעשר מקודם לכן בע"ה חושש שמא הכניס ועישר וכאילו אמר הכנסתי ועישרתי פ' לכן אף אם רוב מכניסים לבתים וזה האומר בשוק אעפ"כ הדין כמו שאמר טלו והכניסו לבתיכם כו':
היו שנים. פי' שאני אומר פירות שצוה לאכול בשוק עדיין לא הכניס לביתו ולא נתחייב במעשר ולזה שאמר טול והכניס חוששני שמא הכניס לבית ועישר ואסור לאכול עראי ומתקן דמאי. ועל זה אמר ר"י דגם מתני' מוכח כן דפירות אחת מתחלקות להמקבלין לכל אחד כדינו שהאורחים פטורים ובעל השער וחנות חייבים. וע"ז אמר ר' יונה דרובה. לשון אדרבה ממתני' מוכח איפכא דכאן דמאי דקאמרת לזה שאמר טלו והכניסו לבית חייב כוונתך משום דמאי כדין דמתני' טלו והכניסו כו' מתקנין דמאי ואף דכאן חבירו הוי הוכחה להיפך דפטור דתלינן ודאי לא הכניס ולא נתחייב במעשר אעפ"כ אין דינו תחלה בחבירו רק כדין המבואר טלו והכניסו מתקנין דמאי:
כתב יד ב נתן לו דבר מרובה כו'. פי' כיון שלחבר היה אסור לומר כן אא"כ עשר גם בע"ה אינו חושש שמא הכניס לתוך ביתו ועשר כו':
זה שאמר לו טול ואכול פטור זה שאמר לו טול והכניס לתוך ביתך חייב. פי' שאני אומר פירות שנתן לזה כבר הכניס לתוך ביתו ועשר ופירות שנתן לזה עדיין לא הכניס לתוך ביתו כלל ומקשי מתניתא אמרה כן:
בעל השער ובעל החנות חייב אלמא שבפירות (אחת) [דהיינו במקום אחד] יש חילוק לזה חייב ולזה פטור:
ומשני א"ר יונה כאן בדמאי כאן בודאי. פי' מתני' בודאי פי' שאצל כולם אני אומר שזה ודאי לא הכניס לבית ולא עישר עדיין ומה שזה חייב וזה פטור היינו מפני שלבעל השער הוא נחשב ביתו ונקבע למעשרות אבל לשאר בני אדם שהיו יושבין שם אין השער קובע אבל כאן בא להשמיענו אפי' בדמאי פי' שאין אנו יודעין אם הכניס אם לאו אנו מחזיקין בפירות א' [היינו במקום אחד] לזה בספק שמא הכניס ולזה בודאי לא הכניס:
כתב יד ב נוסח אחר ה"ג א"ד יונה דרובה היא כאן דמאי כאן ודאי פי' אדרבה ממתני' איכא למידק איפכא כאן דמאי פי' הכא את אמר דלזה שאמר טלו והכניסו לבתיכם מתקן דמאי וכאן ודאי פי' דבמתני' משמע דבעל השער ובעל החנות חייבין להפריש ודאי מדלא מחלק ביניהן אלא אלו אוכלין ופטורין ובעל השער ובעל החנות חייבין משמע הא להפריש אין חילוק ביניהן ואף בעל החנות חייב להפריש וודאי אע"ג דנתן לו בתוך החנות והוי כאילו אמר לו טלו והכניסו לבתיכם אפ"ה מפריש ודאי אלמא משום דלהן אמר טול ואכול ומחויבין להפריש וודאי אין לחלק ביניהן ואף הוא חייב להפריש ודאי: