ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי ב:א:ה
Beur HaGra on Yerushalmi Demai 2:1:5 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Demai 2:1:5) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב יד א ועוד ראיה וכ"צ לגרוס התגר. שהוא קונה ממקומות רתוקים לכן אפי' קונים ממנו בחו"ל ויש כמותן כאן חייב דמאי דמסתמא הביא מא"י:
ומפרש אימתי דידועה לנו שרובה קונה מישראלים לכן אינו חייב רק דמאי:
אבל אם היה לוקח מן הגוי. כלומר דאינו ידוע לנו אם רוב קנייתו מישראל ואף לא ידוע לנו אם רוב קנייתו מגוים אעפ"כ ודאי דתלינן בודאי שקנה מגוים והטעם ע"כ דרוב ארץ שראל נתונה ביד גוים והו"ל גוים רובה נמצא סייעתא לר"א:
אחת מישראל כו'. סיומא דברייתא וה"פ אם דרכו של זה התגר לקנות מישראל ומגוים הוה פירותיו דמאי:
כתב יד ב (ע"ב) לרבי אליעזר (לצדוקא) [דצדוקא]. שם מקום:
אם היה לוקח מן הגוי ודאי. כיון שהיא ספק אם רוב קנייתו מישראל. או רובו מגוים תלינן שודאי קנה מגוים ע"כ דגוים רוב היינו שרוב א"י נתונה ביד גוים. וכר"א:
האיש הזה ממי לקח. נשאל להתגר ממי הוא לוקח ואם מן הנוי ה"ה ודאי ולמה אמר התגר בכ"מ דמאי. ומשני שהתגר גוי ולא נעמיד על שאלתו וגוי וישראל מטיילין לפניו:
שהוא לוקח אחת מן הגוי א' מישראל דמאי. אפי' כשקונה מן הגוי הוא דמאי וע"כ כר' יוחנן דרוב א"י נתונה ביד ישראל ותלינן שזה הגוי קנהו מרוב ישראל: