ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי ב:א:ג
Beur HaGra on Yerushalmi Demai 2:1:3 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Demai 2:1:3) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב יד א לא שנו. דוקא כשקונה מישראל לכן הו"ל דמאי דשמא המוכר הפריש מעשרותיו אבל כשקונה מגוי חייב להפריש ודאי וחייב בתרומה גדולה ול"א דילמא גוי הזה קנה בא"י מישראל והו"ל דמאי:
וע"ז מפרש ר' אלעזר הטעם דאמרינן רוב א"י נתון ביד גוי לכן בודאי הגוי הזה קנה בודאי ג"כ מגוים וחייבין ודאי:
ור"י פליג וסבר רוב א"י נתון ביד ישראל לכן אפי' קנה כאן מגוי חיישי' שמא גוי הזה קנה בארץ מישראל והו"ל דמאי:
ופריך ואפי' יסבור ר"א רוב ארץ ישראל נתונה ביד ישראל והוי גוים המיעוט אעפ"כ שמא ר"א חייש למיעוט והו"ל ספק ודאי:
ומביא ראיה מסירקייא יום אחד בשנה יש חגא לישמעאלים ומוכרים מע"ז שלהם ואומר ר"א כל השנה כו':
ודחה הגמרא ומסקנא כסברא ראשונה דר"א סבר הטעם דאין נתונה רובה ביד גוים:
כתב יד ב לא שנו. דמתעשרין דמאי. אלא הלוקח מן ישראל אבל הלוקח מן הגוי מתעשר וודאי דהא אין להסתפק שמא עישר הגוי:
ר' לעזר חש למיעוטא. פריך דלמא ר"א סובר נ"כ רוב א"י נתונה ביד ישראל אלא בהא פליג דחייש למיעוטא ומביא ראי' מסירקייא דחייש למיעוט: