ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי ב:א:כא
Beur HaGra on Yerushalmi Demai 2:1:21 (Beur HaGra on Jerusalem Talmud Demai 2:1:21) · ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב יד א ה"ג מתני' לא תני לי שמיעה א"ל דא"ר ייסא כו'. פי' דפליגי אם הולכין אחר אותו המקום שהביאן משם ושם היה אותו המין אסור לפי ששם רוב אותו המין הוא מן האיסור או שלא גזרו אלא כשהוא במקום איסור אבל אם הוא עומד במקום היתר לא גזרו דאמרינן שמא לקח אותן הפירות כאן ולא הביאן ממקומן:
הדא דתימא באילין אשפלתא. פי' הוא דבר מועט ולכך איכא למימר שלקח כאן:
אבל באילין טוענייא. פי' הוא משאוי גדול אמרינן מסתמא הביאן ממקומו ולכך הולכין אחר מקומו:
היה מקומו ומעמדו היתר ועבר דרך האיסור אותו האיסור כמו שלא עבד. פי' שלא חיישינן שמא לקת במקום האיסור:
רבי וחבירו הלכה כרבי. פי' ואמאי הורי ליה כראב"ש:
ה"ג קל הקילו בשביעית שהוא מדבריהם נצטרפה דעתו של ר"י עם ראב"ש. דהכא ראב"ש לקולא דהא דפליגי היינו כשמעמדו היתר ומקומו אסור דאי מעמדו אסור הוי אסור לכ"ע דהא אפי' ידוע שנזרע בודאי כאן אסור ולכך פסק כראב"ש:
כתב יד ב חד אמר אחר מקומו. המקום ששם גדל רוב אותן המינים. חרנא אמר אחר מעמדו אם הוא עומד כעת במקום היתר לא חיישינן שמא הביאן ממקומן ושם הוא מקום חיוב דמאי:
באילין אשפלתא. שהוא דבר מועט איכא למימר כאן לקח אבל באילון טוענייא שהוא משא נמלים אמרינן מסתמא ממקומן הביאן והולכין אחר מקומו:
אותו מקום האיסור כמי שלא העבירו. ולא חיישינן שמא לקח במקום האיסור:
נצטרפה דעתו של ר' יוחנן עם ראב"ש. כי היכי דאר"י שהקילו בשביעית שהוא מדבריהם ה"נ קאמר ראב"ש אחר מעמדו להקל כשמעמדו היתר דאי כשמעמדו איסור אפי' בידוע שלא נזרע כאן אסור לכ"ע אלא במעמדו היתר ולקולא: