בית הלוי חלק א עז

דמהני גבי נמכר לישראל מהיקשא דלאחרת ה"ה דמהני בנמכר לעו"ג מג"ש וחליפין דידעינן דלא מהני בנמכר לעו"ג מקרא דמכסף מקנתו ה"ה דלא מהני בנמכר לישראל אבל אם נאמר דהך מכסף מקנתו ממעט שטר בנמכר לעו"ג ובנמכר לישראל הא ודאי דמהני שטר מהיקשא דלאחרת א"כ הא נסתר הלימוד דהג"ש דשכיר שכיר דמהך ג"ש יש לנו להשוותן בכל הדברים וא"כ מוכרח דהך מכסף מקנתו בא למעט חליפין ושפיר דייקינן מהך קרא מדאיצטריך למעט בעבד עברי מכלל דבשארי דברים מהני בו חליפין דאין לומר דלמא לעולם לא מהני חליפין בעו"ג בשארי דברים ורק גבי עבד איצטריך קרא למעטו דהוי ס"ד דלהוי מהני גם בנמכר לעו"ג בג"ש דשכיר שכיר מנמכר לישראל וכמו דחזינן דשטר לא מהני בעו"ג בשארי דברים ומ"מ בעבד מהני מהך ג"ש דזה אינו דבשלמא בשטר דאיכא לימוד בפסוק דמהני בנמכר לישראל שפיר כתבנו דילפינן בהך ג"ש דמהני גם בנמכר לעו"ג אבל לענין חליפין הא גם בנמכר לישראל ליכא קרא דמהני בו חליפין ורק דמהסברא הוי ס"ד דליהוי מהני כיון דבישראל מהני חליפין בכל הקניינים וא"כ אם נאמר דבעו"ג לא מהני חליפין בכל הדברים א"כ הרי כמו דידעינן מסברא גבי נמכר לישראל דמהני מאותו סברא עצמו הא ידעינן דבנמכר לעו"ג לא מהני ואין אנו יודעין בזה דמהני יותר ממה שאנו יודעין בזה דלא מהני ואם כן הא לא שייך כלל לומר דהוי ס"ד דגם בנמכר לעו"ג מהני בג"ש דשכיר שכיר דהא כמו כן נוכל לומר הך ג"ש להיפוך דגם נמכר לישראל לא מהני מנמכר לעו"ג ושוב לא שייך בזה כלל ללמוד מהך ג"ש וכל חד תיקום אדוכתא וא"כ הא לא צריך הך קרא למעט חליפין בעו"ג ושפיר מוכח מהפסוק דבשארי דברים מהני חליפין בעו"ג דהא ודאי אין לומר דלעולם לא מהני ומש"ה כתבה התורה הך מכסף מקנתו כי היכי דנדע דבנמכר לעו"ג ודאי לא מהני ושוב נוכל ללמוד בג"ש דגם נמכר לישראל לא מהני חליפין דא"כ ה"ל לכתוב הך מיעוטא גבי נמכר לישראל כיון דכל הפסוק לא איצטריך רק משום נמכר לישראל לחודא ולמה כתבה התורה זה המיעוט גבי נמכר לעו"ג ומוכרח שפיר דבשארי דברים מהני חליפין כן נראה לישב דעת ר"ת. וגם מדברי התוס' דבכורות שהבאנו לעיל אין סתירה לזה שכתבו דמדלא פריך הגמ' א"ה שטר וחזקה נמי ראיה לפיר"ת דהואיל וכל קניינו בכסף קאי על ע"ע הרי משמע לכאורה מדבריהם דס"ל דלר"ת גם לפי האמת לא מהני שטר בנמכר לעו"ג זה אינו דשפיר י"ל דלעולם מודה ר"ת דלפי האמת מהני שטר וכוונת התוס' דבכורות הוא דלפי מה שפי' ר"ת דהואיל וכל קניינו בכסף קאי על ע"ע דס"ל דלהס"ד דלא ידע הג"ש דשכיר שכיר לא מהני בנמכר לעו"ג שטר ניחא הא דלא פריך א"ה שטר וחזקה נמי משום דהקושי' בבכורות הא הוי על ר' אושעיא ודלמא לא ס"ל לר"א הך ג"ש ולדידי' ממעטינן מקרא דמכסף מקנתו גם שטר וחזקה ומש"ה פריך הגמ' עדיפא דישראל מישראל יוכיח אבל להלכה ס"ל לר"ת דילפינן הך ג"ש דשכיר שכיר וכדמוכח בקידושין שם דהגמ' דחי כל מה דהביא ראיה מתנאי דלא יליף שכיר שכיר ולא אשכחן תנא דס"ל להדיא דלא יליף שכיר שכיר יעו"ש ושוב קיי"ל דנקנה בשטר גם לעו"ג ומוכח שפיר דחליפין מהני בכל הדברים אך כל זה אינו רק אם נאמר דהך לימוד דשכיר שכיר שייך גם על קנין שטר אבל בחידושי ריטב"א לקידושין דף י"ד מבואר דעל קנין שטר לא שייך ללמוד הך ג"ש דלהוי מהני בנמכר לעו"ג יעו"ש ולדבריו אין תירוצינו עולה אמנם. הא אין ר"ת מוכרח לסברא זו ומצי ס"ל דגם על קנין שטר שייך ללמוד הך ג"ש והרי לכאורה נראה דכן הוא דעת הרמב"ם שכתב בפ"ב מהל' עבדים דע"ע נקנה בכסף ובשטר ולא חילק כלל ומשמע דגם נמכר לעו"ג נקנה בשטר וכן מוכח להדיא מדבריו שם בהלכה י"ב שכתב וז"ל נמצאת אומר שע"ע נקנה בכסף או בשטר וקונה את עצמו בחמשה דברים בשנים או ביובל או בגרעון כסף או בשטר שיחרור או במיתת אדון בלא בן ובעו"ג או בגר אפי' הניח בן הרי דאיירי גם בנמכר לעו"ג וקחשיב שטר ומהא דלא חשיב חליפין הא מוכח דגם בנמכר לישראל לא מהני חליפין ונראה ע"כ טעמו דס"ל דילפינן להו מהדדי מהך ג"ש דשטר ילפינן דמהני גם בנמכר לעו"ג מהא דמהני בנמכר לישראל וחליפין ילפינן דלא מהני בישראל מהא דלא מהני בעו"ג

[י] אמנם אכתי קשה לי על ר"ת דהא בקידושין דף כ"ב אמרינן דעבד כנעני נקנה במשיכה ובע"ע הא לא מצינו דנקנה במשיכה ובודאי נראה ברור דלא מהני בו משיכה ובפרט לר"ת דס"ל דהך מכסף מקנתו ממעט כל הקניינים שהם חוץ מכסף וחוץ משטר דלפי המסקנא ילפינן מג"ש דמהני בו] וכיון דמפסוק זה אימעוט גם משיכה הדר קשה קושייתינו דהא אי אפשר לדקדק מיני' דבשארי דברים מהני חליפין והניחא לר"ל דס"ל משיכה מפורשת מן התורה ולדידיה דרשינן בבכורות דף י"ג לעמיתך במשיכה הא מעו"ג בכסף ומשיכה לא הוי קניין כלל בעו"ג א"כ הא לא צריך למעט משיכה בע"ע ומש"ה מוקמינן המיעוט רק על חליפין אבל לר' יוחנן דס"ל דבר תורה מעות קונות ולדידי' בעו"ג קונה משיכה במטלטלים ובע"ע הא ודאי אין עו"ג קונה במשיכה דכתיב מכסף מקנתו א"כ הא ליכא למידק מני' דחליפין ליהוי מהני בעו"ג כיון דהפסוק איצטריך משום משיכה ולר' יוחנן לכאורה מוכרח א' מהני תרתי או דס"ל דבאמת לא מהני חליפין בשום דבר בעו"ג ומפרש הא דתני גבי עבד כנעני אף בחליפין דקאי רק כשקונה אותו מיד רבו ישראל ולא בהתחלת הקנאתו להיות עבד דס"ל דגם המשנה דתני עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה קאי רק בכה"ג דבהתחלת הקנאתו לא מהני שטר כלל או דס"ל לר"י דאפי' הני קניינים דלא מצינו אותם בקרא רק גבי ישראל מ"מ ילפינן גם עו"ג מיני' ומהני שטר וגם חליפין בעו"ג וא"כ דברי ר"ת הא קשיין אהדדי דר"ת הא פסק כר' יוחנן וגם ס"ל במס' ב"ב דכיון דקנין שטר כתיב בקרא גבי ישראל לא ילפי' עו"ג מיני' וגם ס"ל דחליפין מהני בו דמנ"ל הא דבפסוק הא כתיב וזאת לפנים בישראל ומהך מכסף מקנתו הא ליכא להוכיח כלל דהא איצטריך למעט משיכה. והנראה דלפי מה שכתבנו לעיל דר"ת ס"ל כהריטב"א דעו"ג אינו קונה גופו של עבד עברי והוי רק חיוב על מעשה ידיו וגופו הוי רק כמשכון ומש"ה ס"ל לר"ת דלא שייך כה"ג קנין משיכה כלל ולא צריך קרא למעטו ועיין בנ"י פרק א' דב"מ שכ' בשם ר"י הלוי דמשכנו מדעת הלוה שלא עפ"י ב"ד אפי' שלא בשעת הלואה לא קנה משכון דבמשכון לא שייך משיכה ועיין בקצה"ח סי' ע"ב ס"ק ב' ועי' בב"ב דף ע"ו שכתב הרשב"ם דמש"ה אותיות אין נקנים במשיכה דמשיכה לא שייך אלא בגופו ממון דמכי משך זכה בו וע"ש היטב בתוס' ויש להאריך בזה ועיי' בחו"מ סימן ס"ו גבי מכירת שט"ח שיש לו משכון מטלטלין ואין כאן מקומו אבל לדברי השיטה מקובצת שהבאנו לעיל דגם בעו"ג גופו של העבד עברי קנוי לו הא ודאי דלר' יוחנן צריך קרא למעט משיכה דהוי ס"ד דילהוי מהני כמו בעבד כנעני מסקנת הדברים דלהסוברים דמדאורייתא מהני קנין שטר גבי שדה בעו"ג ודאי דגם חליפין מהני בו כמו שהוכחנו בראשית דברינו מהא דתניא גבי עבד כנעני דנקנה אף בחליפין וגם לר"ת דס"ל דשטר לא מהני בו כלל מדאורייתא גם בשדה מ"מ שפיר ניחא הא דכתב דמקרא דמכסף מקנתו מוכח דחליפין מהני בו אך הוכחה זו אינו רק אם נאמר כריטב"א דאין גופו קנוי אבל אם נאמר כהשיטה מקובצת דגופו קנוי ליכא להוכיח מהך קרא דחליפין ליהוי מהני בו אליבא דר' יוחנן דהא איצטריך למעט משיכה ומ"מ דינו של ר"ת מוכרח דהא להשיטה מקובצת מוכח ע"כ דיש קנין שטר בעו"ג בשדה מהא דקאמר רבי ומה מי שאינו נגאל באלה נגאל בשנים זה שנגאל באלה א"ד שנגאל בשנים וכמו שהוכחנו לעיל באות ד' ושוב ממילא מוכרח דמהני בו חליפין ודלא כמו שכתב הש"ך בשם הרשד"ם דר"ת יחיד הוא דאדרבה כמעט כל הראשונים מסכימים לו בעיקר הדין וההלכה

[יא] והנה בענין קנין מטלטלים אגב קרקע בודאי נראה דלר"ת שכ' בב"ב דף נ"ד דאין קנין שטר בעו"ג כיון דהקנין כתוב אצל ישראל לא ילפינן לעו"ג מיניה א"כ הא גם בקנין אגב דנפקא לן במס' קידושין דף כ"ו מקרא דויתן להם אביהם מתנות רבות וגו' עם ערי מצורות ביהודה דלא מהני בעו"ג וכן כתב להדיא האו"ת בסי' קכ"ג דלא מהני רק עדיין אין זה