בית הלוי חלק א סז

מכן והטעם לזה משום קושיא דאביי דהני מצותן בכך מידי דהוי אפר ושעיר של יוה"כ ומטעם זה הא מותר לשורפו גם בלילה דומי' דפר ושעיר של יוה"כ דשריפתן הא ודאי דמותר גם בלילה דהוי במקום הקטרה וכמו שכתב הרמב"ם בפרק שביעי מהל' מעשה הקרבנות הלכה ה' דפר ושעיר שריפתן כל הלילה יעו"ש בכסף משנה ולא נזכר שום מראה מקום לדברי הרמב"ם הללו ומצאתי שכן מבואר להדי' בירושלמי דיומא פרק שני שעירים הלכה ו' מהו שיהיו נשרפין בלילה ק"ו ומה אם הקטר אימורים שאינם כשרים בזר כשרים בלילה אלו שהם כשרים בזר אינו דין שיהיו כשרים בלילה וא"כ גם הך דשתי הלחם דמדמינן להו לפר ושעיר של יוה"כ ה"ה דכשר כל הלילה ומוכרח לומר צורת הקרבתן והוא ברור ואין להקשות על דברינו אלה מדברי התוס' במנחות שם דבתחילה דקאמר רב יוסף דמש"ה תעובר צורתן משום דאין שורפין קדשים ביו"ט וכתבו שם התוס' וז"ל הוי מצי למפרך דלמוצאי יו"ט לאלתר לשרפינהו דמנותר לא יליף מדמסיק צורת הקרבתן עכ"ד פי' דבריהם שכתבו דליכא למימר דלמוצאי יו"ט אי אפשר לשורפו בלילה כמו נותר דאינו נשרף בלילה דהא חזינן דלא נלמד מנותר מדמסיק צורת הקרבתן הרי דנשרף בלילה דשיטת התוס' הוי דצורת הקרבתן הוי עד הלילה (ולפלא על הטורי אבן הנ"ל שהקשה על התוס' דר"ה מהך סוגי' ולא הזכיר שהתוס' בעצמן נתעוררו לקושי' זו וניחא להו דלענין לילה אינו נלמד מנותר] ומאי הביאו התוס' ראי' מהמסקנא להס"ד דלהמסקנא לבתר דהקשה לו אביי הכא מצוותן בכך מידי דהוי אפר ושעיר של יוה"כ שפיר קאמר צורת הקרבתן דמותר לשורפן גם בלילה מטעם זה גופה אבל בהס"ד דלא הוי ס"ל לרב יוסף סברא דמצותן בכך והוי ס"ל לר"י דאסור לשורפן ביו"ט דהוי מדמה להו לקדשים פסולין שפיר י"ל דכמו כן הוי ס"ל דאסור לשורפן בלילה דשפיר ילפינן כל הפסולין מנותר ומש"ה לא הוי מצי להקשות לי' דלמוצאי יו"ט לשרפינהו ומאי ראי' הביאו מהמסקנא דכבר ידעינן סברא דמצותן בכך להס"ד ומוכרח ע"כ דהתוס' לא ס"ל כמו שכתבנו וס"ל דלענין לילה לא שייך סברא דמצותן בכך ומש"ה הוכיחו שפיר מהא דחזינן לבסוף דמסיק צורת הקרבתן ונשרף בלילה דע"כ לא מדמינן שארי פסולין לנותר לענין הא דלילה ומש"ה הקשו דגם בהס"ד הוי מצי להקשות לו דלמוצא יו"ט לשרפינהו זה אינו דודאי זה ברור מש"כ דאפילו להת"כ דס"ל דכל הפסולין נלמד מנותר דאינם נשרפין בלילה מ"מ בהך דשתי הלחם שפיר נשרפין בלילה להמסקנא כיון דמדמה להו לפר ושעיר של יוה"כ וקושי' התוס' הולך בדרך אחר ואין סתירה כלל לדברינו ונבאר דבריהם דהנה בתחילה דפריך הגמ' ממ"נ אי לאכילה אתיין ליכלינהו ואי לשריפה אתיין לשרפינהו לאלתר וכתבו התו' ואפי' למ"ד דגם פיגול בעי עבור צורה שאני הכא דמצותן בכך הרי דס"ל להתוס' דגם בהס"ד הוי ידע הך סברא דמצותן בכך ועיקר קושיית הגמר' שהקשה דלישרפנהו בלא עבור צורה הוי רק משום הך סברא וא"כ רב יוסף דמשני בתחילה דלעולם לשריפה אתיין והא דלא שרפינן לאלתר משום דאין שורפין קדשים ביו"ט הא ודאי קשה כיון דעיקר הא דדחוק אמאי לא שרפינן לאלתר הוי רק משום סברא דהכא הוי מצותן בכך ומאי מתרץ דאין שורפין קדשים ביו"ט ומוכרח ע"כ דס"ל לר"י דהך סברא דמצותן בכך לא מהני רק לענין הא דלא צריך עיבור צורה אבל לענין הא דאין שורפין קדשים ביו"ט לא מהני כלל הך סברא דמצותן בכך דהא דאין שורפין קדשים ביו"ט לא הוי משום מעלה דקדשים דאינן נשרפין ביו"ט רק האיסור הוי משום מלאכת יו"ט וס"ל דגם בכה"ג אסור לשורפו ביו"ט וכמו דאין עשה דשריפת נותר דוחה יו"ט כמו כן שריפתם של שתי הלחם אינה דוחה יו"ט ולא דמי להא דעיבור צורה דהוי רק משום מעלה דקדשים דאינם נשרפין בלא עיבור צורה ולזה מהני הך סברא דמצותן בכך ואביי הקשה ליה דגם איסור של מלאכת י"ט ליכא כאן כיון דמצותן בכך מידי דהוי אפר של יוה"כ דמותר לשורפו גם ביוה"כ וא"כ לענין הא דאינו נשרף בלילה ודאי דגם להס"ד הי' צ"ל מותר דאיסור שריפת לילה הוי כמו הך דעיבור צורה וזהו כוונת התוס' שכתבו דהוי מצי להקשות דלמוצאי יו"ט לשרפינהו דמנותר לא יליף הכא מדמסיק צורת הקרבתן הרי דלהמסקנא נשרף בלילה משום הך סברא דמצותן בכך וכיון דגם בהס"ד ג"כ ידע רב יוסף הך סברא לענין הא דעיבור צורה רק דהוי ס"ל דזה לא מהני לענין מלאכת יו"ט ואביי הזכיר לו הך דפר יוה"כ א"כ הוי מצי להקשות דלמוצאי יו"ט לשרפינהו וזה ברור בכוונת דברי התוס' ושפיר נתקיימו דברינו דמהא דחזינן דשתי הלחם מותר לשורפן בלילה אין להוכיח כלל דהש"ס דידן חולק על התו"כ ובקדשים פסולים כ"ע מודו דכולם אינם נשרפין בלילה

[ו] ומדברי התוס' הללו לכאורה נראה מוכרח דס"ל דהא דאמרינן בזבחים דף נ"ו דדם נפסל בשקיעת החמה היינו סוף שקיעה דהוא צאת הכוכבים דאי נאמר דהוי תחילת שקיעה ואיכא עדיין עד צאת הכוכבים ארבע מילין א"כ מאי כתבו דמנותר לא יליף מדמסיק צורת הקרבתן דלמא הא דקאמר צורת הקרבתן היינו אחר התחלת שקיעה וקודם צה"כ דהוי עדיין יום אבל בלילה אסור ומש"ה להס"ד דהוי ס"ל דמשום יו"ט אסור לשורפן והרי משום יו"ט מוכרח להמתין עד צה"כ וממילא אסור לשורפו בלילה ומוכרח דסוברים דגם צורת הקרבתן הוי רק בלילה דעד סוף שקיעה יכול להקריב כבשים אם יזדמן להם והנראה בטעמם דהרי בזבחים דף נ"ו יליף דדם נפסל בשקיעת החמה מביום הקריבו את זבחו יאכל ביום שאתה מקריב וכ' רש"י דקמ"ל דלא מהני לי' הלנה בראשו של מזבח והקשו התוס' דהניחא למ"ד אין לינה מועלת בראשו של מזבח אבל למ"ד לינה מועלת בראשו של מזבח למה לי קרא ומש"ה תירצו דהפסוק קמ"ל דנפסל מהתחלת שקיעה וכבר כתבנו בסי' דאביי ס"ל דאין לינה מועלת בראשו של מזבח ולדידי' הא שפיר צריך קרא לאשמעינן דבדם לא מהני בראשו של מזבח ושוב ליכא לן קרא לומר דיהי' נפסל בהתחלת השקיעה והדרינן לכללא דבהתחלת השקיעה הוי יום גמור לכל מילי וא"כ הוכיחו התו' שפיר מדפריך אביי תינח כל זמן הקרבתן לבתר הכי לשרפינהו דהך ד"ב הלחם לא דמי לנותר אמנם אחרי שלא מצינו להדיא דאביי סובר דאין לינה מועלת בראשו של מזבח רק אנו הוכחנו זה מכח הפלפול קשה לי להעמיס כן בכוונת התוס' וע"כ נראה יותר דהתוס' דכאן חולקים על התוס' דזבחים וס"ל דלכ"ע דם לא נפסל רק בסוף שקיעה ונ"מ בזה לענין תפלת המנחה ואכמ"ק להאריך בזה וראיתי בשער המלך ה' פסולי המוקדשים העתיק שם דברי התוס' ישנים על מנחות שכתבו וז"ל צורת הקרבתן פי' בקונטרס אחר תמיד של בין הערבים ולא נהירא דקרבן ציבור דוחה עשה דהשלמה ונראה לפרש בתר זמן הקרבתן לאחר שקיעת החמה דאין מקריבין קרבנות באותן חמש מילין שקודם לילה ועדיין יכול לשרוף דעדיין יום הוא אבל הא לא פריך דלשרפינהו בלילה דאין שורפין קדשים בלילה עכ"ד ולא זכיתי להבין דבריהם וכמו שהוכחנו למעלה דכיון דמדמינן להו לפר ושעיר הא שפיר מותר לשורפן גם בלילה וכמו דמבואר בירושלמי דפר ושעיר נשרפין בלילה וצע"ג אמנם גם לדברי התו"י הא ג"כ ניחא ועכ"פ לכל הסברות אין ראיה מש"ס דידן שיחלוק על התו"כ ונהדר לדידן דלהש"ס דידן דס"ל דגם נותר שלא בזמנו אינו נשרף בלילה קשה אמאי תרומה טמאה נשרף בלילה דכמו דמדמינן תרומה טמאה לקודש לענין יו"ט כמו כן נשווה אותו לענין הא דלילה

[ז] ובע"כ ההכרח לומר ולחלק ביניהם דרק לענין הא דאין שורפין קדשים ביו"ט דשם לא הוי האיסור משום מעלה דקדשים דנאמר דחומר הוא שהחמירה התורה בקדשים דאינם נשרפין ביו"ט רק האיסור הוי משום מלאכת יו"ט דיו"ט אינו נדחה מפני מצות שריפת קדשים פסולין וגם דהא אם יעבור וישרוף קדשים ביו"ט הא יעבור על לא תעשה דמלאכת יו"ט מש"ה מדמינן גם תרומה טמאה לקודש מטעמים שכתבו התוס' משום דגם היא אקרי קודש או דגזרינן תרומה אטו קודש אבל לענין הא דאין קדשים נשרפין בלילה דהאיסור הוי משום חומר ומעלה דקדשים בעצמן דהחמירה התורה בקדשים דשריפתן לא הוי בלילה וגם דהא אם יעבור על זה