בית הלוי חלק א קלח

שירשום ויאמר מכאן ועד כאן והרי כתבו התוס' בביצה דף ל"ח ד"ה ואמר כ"י דלר' יוחנן ס"ל לר' יהודה יש ברירה ולפי"ז הא ודאי ס"ל כר"א ולא כחכמים ולא הוי מצי למתני בדברי חכמים דברי ר' יהודה והרי בסוף שבת קיימינן אליבא דר' יוחנן שם ומאי הקשה הרמב"ן אלא ודאי לא ס"ל סברתן של התוס' וס"ל דגם בכה"ג חשיב שפיר סתמא ולדעתו גם הך דבהמה מסוכנת חשיב שפיר סתמא וניחא הסוגי' דחולין

[ט] אמנם אכתי אין תי' זה דהנה הצל"ח הקשה על הא דאמר ר"ע דבעינן שיהי' שהות לאכול ממנה כזית חי ומשמע דקאי על אכילת אדם ולמה צריך לזה הרי ר"ע ס"ל בדף כ"א דאפי' נפש בהמה במשמע ויהיה מותר לשחוט כשיכול להאכיל ממנה לכלבים וא"כ אפי' אינה ראוי' רק לכלב כגון טרפה ודאי יהיה מותר לשוחטה ובמשנה משמע דבעינן דוקא שתהיה ראויה לאדם ותירץ דאם תהיה טרפה תהיה אסורה לכלבים משום מוקצה דהוי כנבלה שנתנבלה בשבת וא"כ הא מוכרח דס"ל לר"ע כר' יהודה ע"כ וא"כ הדר קשה על ר' ירמיה דמדמתיר ר"ע לשחוט ולא חשש שמא לא תפרכס הא מוכח דלא מחזקינן ריעותא דבשלמא על ת"ק כתבנו לתרץ דר' ירמי' ס"ל דהת"ק ס"ל כר"ש דל"ל מוקצה אבל ר"ע הא ע"כ ס"ל כר"י קשה ומוכרח לומר כתי' הצל"ח שם דליכא לדקדק מר"ע כיון דמותר לכלבים מה"ת ורק דאסור להאכיל לכלבים משום מוקצה וא"כ אם לא תפרכס הא הוי רק איסורא דרבנן ומש"ה לא מחזקינן ריעותא אבל באיסור דאורייתא שפיר נסתפק ר' ירמיה לדידן דלכלבים אסור מדאורייתא כריה"ג וא"כ הא גם לר"נ ליכא להוכיח מהך משנה דלא מחזקינן ריעותא כיון דנאמר דבאיסור מוקצה דרבנן לכ"ע לא מחזקינן ריעותא והדרא קושי' הש"א אמנם זה יש לדחות דעיקר קושי' הצל"ח יש לדחותה דהרי ר"ע דאמר דסגי בכזית חי הא י"ל דלהאכיל לכלבים לא הוי שיעורא זוטא מדר"ע ותפס לי' ר"ע ביש שהות לאכילת אדם דאיירי בו ת"ק כיון דליכא נ"מ בשיעורא ואי דתיקשה דא"כ אפילו ודאי טרפה דאינה ראויה לאדם גם כן יהיה מותר לשחוט זו אינה קושי' דהרי כבר כתבנו לעיל באות ז' דהא דמותר לשחוט ביש שהות ביום לאכול כזית הוי רק משום הפסד ממון אבל בבריאה אסור וא"כ אם היא ודאי טרפה הא ליכא הפסד ממון כלל דהא גם אם תמות תהיה ראוי' לכלבים ושוב הוי כמו בריאה דאסור לשחוט ולעולם לא נחלק בין איסור דרבנן לדאורייתא ומשום הכי שפיר מוכח לר"נ דלא מחזקינן ריעותא כלל אבל לשיטתו של הרמב"ם דסבירא ליה דגם בשר חי בעי מליחה וא"כ הא דאמר ר"ע ביש שהות לאכול ממנה חי ע"כ הוי ע"י מליחה דהא מסקינן בגמרא מבית טביחתה ממש ולא ממקום שטובחת אכילתה דהיינו בני מעיים רק טביחתה ממש ובעי מליחה וא"כ הא שפיר קשה דלמה צריך לר"ע שיהיה שהות גם לשיעור מליחה והרי סגי גם כשיהיה יכול להאכיל ממנה לכלבים דהוי שיעור זוטא דירויח שיעור מליחה דהרי לר"ע אי אפשר לומר כמש"כ באות ד' דהא דמתיר לעשות מלאכה עבור כלבים לא הוי משום דהוי בכלל נפש הכתוב בקרא רק דכיון דדרש לכם ולא לעו"ג ליכא איסורא לכלבים בתורה ומש"ה מותר משום מתוך ומש"ה בעינן שיהיה שהות להתירה לאכילת אדם דזה אינו דהא בפסחים דף ה' אמרינן דר"ע לא ס"ל מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך וע"כ הא דמתיר לכלבים הוי משום דהוי בכלל נפש דכתיבא בקרא ומותר מעצמו וא"כ קשה למה צריך שיעור שהיה של מליחה וההכרח לומר דהרי המג"א כתב בסי' ש"ח ס"ק נ"ו דבשר חי דלא חזי לאומצא אסור לטלטלו אפי' לר"ש דהא אינו עומד לכלבים רק לאוכלו למוצאי שבת ע"י בישול יעו"ש מש"ה להרמב"ם דגם חי בעי מליחה א"כ סמוך ללילה כשאין שהות למולחו הא לא חזיא אז גם לאומצא ושוב הוי מוקצה ואסור גם לכלבים ומש"ה מצריך ר"ע שיהיה שהות גם למולחה

[י] אמנם עיין בדרוש וחידוש במערכותיו למס' ביצה שכתב דהא דכתב המג' א דבלא חזי לאומצא אסורה בטלטול גם לר"ש זהו רק לטלטל גרידא דשפיר אסור דהא לאדם לא חזיא ולכלבים אינה עומדת אבל ברוצה ליתנה לכלבים הא עתה מיחדה לכלבים ואין החסרון רק שמקודם לא היה עומדת לכלבים והדר ה"ל כנבלה שנתנבלה בשבת דלר"ש מותרת לכלבים ולר' יהודה אסור והוא סברא נכונה וברורה וא"כ הא מוכרח מדמצריך ר"ע שהות למולחה ולא סגי שיהיה יכול להאכיל לכלבים דס"ל דאסור להאכיל ממנה לכלבים כשתהיה כשרה וע"כ ס"ל כר' יהודה וא"כ הדר קשה דאמאי מותר לשוחטה ניחוש דלמא לא תפרכס ותהיה נבלה שנתנבלה ביו"ט דאסור לדידיה גם לכלבים ומוכרח דלא מחזקינן ריעותא ביו"ט ומאי מבעי ליה לר' ירמיה ומוכרח לומר דכיון דגם אם לא תפרכס יהיה רק איסור דרבנן לר"ע דס"ל דגם נפש בהמה במשמע גם ר' ירמיה מודה שלא מחזקינן ריעותא וכמש"כ הצל"ח וא"כ גם לרב נחמן ליכא להוכיח מהמשנה דלא מחזקינן ריעותא ושפיר מוכח דסתמא דגמרא ס"ל דלא מחזקינן ריעותא ומש"ה להרמב"ם לשיטתו דס"ל דחי בעי מליחה מוכרח דנפשט הך איבעיא ומש"ה פסק בה לקולא אבל הר"ן לשיטתו דכתב בפ"א דחולין בסוגיא דהשוחט בשבת דחי לא בעי מליחה כלל ולדידיה אין ראיה כלל מהך דחולין ומש"ה כתב דלא נפשטה ואזלינן לחומרא ודו"ק

סימן מא

יחקור היכא דאכל אם יכול אח"כ להתענות תענית שעות או לא

הרמב"ם כתב בפרק א' מה' תענית הי"ג וז"ל מתענה אדם לשעות והוא שלא יאכל כלום שאר היום כיצד הרי שהי' טרוד כו' ולא אכל עד חצות ונמלך להתענות בשעות שנשארו מהיום הרי זה מתענה אותן שעות ומתפלל בהם ענינו שהרי קיבל עליו תענית קודם שעות התענית וכן אם אכל ושתה ואח"כ התחיל להתענות שאר היום ה"ז תענית שעות הרי דס"ל דגם באכל מקודם יכול להתענות תענית שעות והראב"ד השיג עליו בזה יעו"ש במ"מ ובלח"מ ולכאורה קשה לי על הרמב"ם מהא דבנזיר דף ב' איתא האומר אהא הרי זה נזיר ופריך ודלמא אהא בתענית קאמר אמר שמואל כשהי' נזיר עובר לפניו ופריך לימא קסבר שמואל ידים שאינם מוכיחות לא הויין ידים וכתבו שם התוס' בד"ה לימא וז"ל פי' דאי הויין ידים אפי' אין נזיר עובר לפניו נמי דיד מיהא הוי דטפי משמע נזירות דראוי לחול לאלתר אפי' שתה יין עד עתה מעל קבלת תענית דאם אכל כבר לא יוכל להתענות עד למחר עכ"ד וא"כ להרמב"ם דגם באכל ושתה יכול להתענות תענית שעות הא תיקשה היאך מוכיח דשמואל ס"ל לא הויין ידים דאפי' אם נאמר דהויין ידים לא מהני בלא נזיר עובר לפניו דהא לא הוי יד כלל כיון דגם תענית יוכל להתחיל תיכף ומיד כמו נזירות וצ"ע על המפרשים שלא דברו כלל מהך סוגי' להרמב"ם

[ב] ולכאורה קשה על התוס' דנזיר דלמה דחקו לומר דבתעני' אי אפשר לחול מיד באכל מקודם והא גם בלא אכל מקודם הא אי אפשר לו לקבל תענית על היום שיחול תיכף דהא בתענית דף י"ב קאמר שמואל כל תענית שלא קבלו עליו מבע"י לא שמיה תענית ואי יתיב דמי' למפוחא מלי' זיקא וא"כ גם בלא אכל אי אפשר לו לקבלו על היום רק על למחר ומש"ה הוי יד לנזירות דאין לומר דהא דבעי קבלה מבעו"י היינו דיהי' נקרא תענית ויתפלל ענינו אבל הא מ"מ אם קיבל עליו בו ביום לא גריע מנדר וצריך להתענות משום נדר זה אינו דמשום נדר הא גם באכל מקודם יכול לקבל שלא לאכול עוד וע"כ צ"ל כיון דלא הוי תענית אין לנו להסתפק בזה ולומר שקיבל על עצמו נדר וא"כ הא גם בלא אכל ניחא רק זה י"ל דהתוס' דנזיר אזלי בשיטתו של הרמב"ן שהביא הרא"ש במס' תענית פ"א סי' י"ב דמתענין לשעות אפי' בלא קיבל עליו מאתמול דכיון דהקבלה הוי קודם שעות של התענית הוי כקיבל עליו מאתמול ומהני ומש"ה בלא אכל לא הוי יד כלל די"ל דכוונתו על תענית שעות והוכרחו לומר באם אכל שלא יוכל לקבל אפי' תענית שעות. אבל לפי דעת הרא"ש שם וכ"ה דעת התוס' במס' ע"ג דף ל"ד בד"ה מתענין דגם תענית שעות צריך לקבל מאתמול ניחא הסוגי'