בראשית רבה פט

ויהי מקץ שנתים ימים - (איוב כח) קץ שם לחשך זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה. ומאי טעם קץ שם לחושך? שכל זמן שיצר הרע בעולם, אופל וצלמות בעולם, דכתיב (שם): אבן אופל וצלמות, נעקר יצר הרע מן העולם, אין אופל וצלמות בעולם. דבר אחר: קץ שם לחשך זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפילה בבית האסורים, כיון שהגיע הקץ, חלם פרעה חלום ויהי מקץ שנתים ימים וגו':

(משלי יד) בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור אמר ר' שמעון בר אבא: כגון בין שותה חמין לשותה צונן. ודבר שפתים אך למחסור, מלקט עצמות אחד בציפורן. ואית דאמרי ר' שמעון בר אבא הוה, ובשעה שהיה רואה עצמות שחורות, היה אומר: אלו של שותי מים, אדומות אומר: אלו של שותי יין. לבנות, אלו של שותי מים חמין. דבר אחר: בכל עצב יהיה מותר, כל דבר שנצטער יוסף עם אדונתו, היה לו יתרון ממנה. למה? שנטל את בתה. ודבר שפתים אך למחסור, על ידי שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני, ניתוסף לו שתי שנים, שנאמר: ויהי מקץ שנתים ימים וגו':

(תהלים מ) אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו, זה יוסף. ולא פנה אל רהבים, על ידי שאמר לשר המשקים: זכרתני והזכרתני, ניתוסף לו שתי שנים. אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ר' יודן אמר: המון ריבי רברביא, שהם שטים אחרי כזב. אוי לו למי שהוא בוטח בהם. (קהלת ה) כי בא החלום ברוב ענין אמר פרעה: מי מתקיים על מי, אני על אלהי או אלהי עלי? אמר לו: אתה על אלהיך, הה"ד: ויהי מקץ וגו'. (שם ד) כי מבית הסורים יצא למלוך, זה יוסף, שיצא מבית האסורים של פרעה. יצא למלוך, וישלח פרעה. כי גם במלכותו נולד רש, במלכותו של יוסף, נולדה רשתו של פוטיפרע. דבר אחר: ויהי מקץ (שם) ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש, זה יוסף. עם הילד השני, אלו שתי שנים שנתוספו לו. ולמה ניתוסף לו ב' שנים? כדי שיחלום פרעה. ויתגדל ע"י חלום, שנאמר: ויהי מקץ שנתים ימים:

ופרעה חולם - וכל הבריות אינן חולמין, אתמהא?! אלא חלום של מלך, של כל העולם כולו הוא. ופרעה חולם אמר רבי יוחנן: הרשעים מתקיימין על אלהיהם. ופרעה חולם והוא עומד על היאור, אבל הצדיקים אלהיהם מתקיים עליהם. (בראשית כח) והנה ה' נצב עליו. והנה מן היאור, רמז רמז לו, שאין השובע בא למצרים, אלא מן היאור. ודכוותה אין הרעב בא, אלא מן היאור, והנה מן היאור. בשעה שהשנים יפות, הבריות נעשין אחין אלו לאלו. ותרעינה באחו, אהבה ואחוה בעולם, וכן הוא אומר (ישעיה ל): ירעה מקניך ביום ההוא, כר נרחב. כירי, עבד. קירי, אדון. וכן הוא אומר (תהלים עב): ישאו הרים שלום. אמר רבי אחא: נשאו הרים נשיאתן שלום לעם. והנה שבע שבלים דקות וגו' , בשעה שהשנים רעות, גופן של בריות מעלה חטטין:

ויהי בבקר ותפעם - ולהלן הוא אומר (דניאל ב): ותתפעם רוחו. ר' יהודה ורבי נחמיה ורבנן רבי יהודה אמר: כאן חלמא ידע, ופתרוניה בעא גביה, ולהלן חלמא ופתרוניה. רבי נחמיה אמר: חלום הצלם וחלום האילן. ורבנן אמרי: ותתפעם רוחו, להלן ליתן גדולה לארבעה. כאן ותפעם, ליתן גדולה לאחד. ותתפעם רוחו, כדי ליתן חיים לארבעה. ותפעם, ליתן חיים לאחד. כאן על ידי שהוא סמוך לבקר, ותפעם רוחו. ולהלן, שהוא בא מבערב, כתיב: ותתפעם רוחו. אמר רבי יוחנן: כל חלום, שהוא סמוך לבקר, מיד הוא בא:

וישלח ויקרא וגו' - ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי, פתרין היו אותו, אלא שלא היה קולן נכנס באזניו. שבע פרות הטובות, שבע בנות אתה מוליד. שבע פרות הרעות, שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו: שבע שבלים הטובות, שבע מלכיות אתה מכבש. שבע שבלים הרעות, שבע אפרכיות מורדות בך, הה"ד (משלי יד): בקש לץ חכמה ואין, אלו חכמי פרעה וחרטומי מצרים. ודעת לנבון נקל, זה יוסף:

וידבר שר המשקים וגו' פרעה קצף על עבדיו וגו ושם אתנו נער עברי עבד וגו' אמר ר שמואל בר נחמן ארורים הם הרשעים שאינן עושים טובה שלימה, נער שוטה עברי שונה, עבד שכך היה מוכתב בסקרידין שלפרעה שאין עבד מולך ולא לובש כלידים:

ונספר לו וגו' ויהי כאשר פתר לנו כן היה: בההיא אנתתא דאתת לגבי רבי אלעזר: אמרת ליה: חמית בחלמי שריתא דביתי תבירא. אמר לה: את ילדת בר דכר, והוא חיי. אזלת והוה לה כן. אתת זמן אוחרן למשאליניה אשכחיה תלמידיה יתבין תמן ורבהון לא הוה גביהן. ואמרה להן: ואן הוא רבכון? אמרו לה: אימר לן מה דאת בעית, ואנן אמרין ליך. אמרה להון: חמית בחלמי שריתא דביתי תבירא. אמרו לה: ההיא אתתא קברה בעלה, כיון דנפקת מן גבהון שריא מייללא. שמע קלה ר' אלעזר, אמר להון: מה אמרתון להדא איתתא? אמרין ההיא איתתא דאתת למשאל יתך. אמר להון: ומה אמרתון לה? אמרו ליה: כדין וכדין אמר להון, אובדתון גברא לא כן כתיב, ויהי כאשר פתר לנו כן היה, ולא כן אמר רבי יוחנן: הכל הולך אחר הפתרון, חוץ מן היין?! יש מי ששותה אותו וטוב לו, ויש מי ששותה אותו ורע לו. תלמיד חכם שותה וטוב לו, עם הארץ שותה ורע לו:

וישלח פרעה ויקרא את יוסף וגו', לחלוק כבוד למלכות. ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים, תלה הגדולה בבעליה. שבע פרות ר' יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אמר: י"ד [שנה] היו, שכן פרעה רואה. רבי נחמיה אמר: כ"ח שנה היו, שכן פרעה אמר ליוסף. רבנן אמרי: מ"ב שנה היו, שכן פרעה רואה ואומר ליוסף, ויוסף חוזר ואומר לפרעה. אמר רבי יוסי בן חנינא: ב' שנים עשה הרעב, שכיון שירד יעקב אבינו לשם, עלה הרעב. ואימתי חזרו? בימי יחזקאל, הה"ד (יחזקאל כט): ונתתי את ארץ מצרים שממה: