בנפש דוד רסא

מכל צרה וכו' ע"ש וכן כתב הרב כף החיים בסי' טוב אות י"ח וז"ל ומה טוב דיאמר ג' פעמים הני פסוקים ה' צבאות וכו' כמ"ש בסוף קשר גודל בהגהות או כ"א. ונוהגין לאומרו כן בבתי כנסיות בימים נוראים וכו'

רס"ט. יש קורין לשם האשה מזל טוב. ויש מקומות שאינם קורין לה אלא מזל ותו לא ונפ"מ לענין גט דאזלינן בתר המקום מה קורין ועי' להרב חגור אפוד במזכרת החליצות פרק ג' דף ע' ע"ב ודף ע"א ע"א אות י"ב י"ג ט"ו י"ח דנקט בלישניה מזל ותו לא עש"ב

ע"ר. ראיתי לכמה ת"ח דלא קפדי לעשות התרת נדרים והתרת קללות ונדויים ושבועות בער"ה שאומרים מעולם לא נדרנו ולא נשבענו ולא נדינו את עצמנו. וטעות הוא בידם עי' ש"ע יו"ד סי' רי"ג ס"ב וסי' רי"ד סעיף א' ועי' בזוהר פקודי דף רכ"ט ע"ב וז"ל ואינון ארבעין אינון דקיימין ואנזיפו ומנדין לכל אלין דאפיקו מפומייהו מלה דלא אצטריכא ובתר דא אפיקו מפומייהו מלה קדישא מלה דאורייתא ומטנפי פומייהו בה ואלין קיימין ומנדין לון. וקיימין בהאי נדוי ארבעין יומין דלא אשתמע צלותהון וכו' עד וסימנך אנכי מגן לך

אע"ר. הנה תרגום של הנביאים מיוחס ליונתן בן עוזיאל והן היום ראיתי בספר מנות הלוי בפירושו למגילת אסתר על פסוק ליהודים היתה אורה ושמחה דף קפ"ט ע"א מאה וט' ופמונים שכתב וז"ל הנני שולח לכם את הדגן ואת היצהר ותרגם יונתן בן עמרם הא אנא מברך לכון וכו' וצריך לחפש על זה בספרי דבי רב. וראיתי במסכת מגילה ג' ע"א דקאמר הש"ס ואמר ר' ירמיה ואיתימא ר' חייא בר אבא תרגום של תורה אונקלוס אמרו מפי ר' אליעזר ור' יהושע. תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי ונזדעזעה ארץ ישראל ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה מי הוא זה שגלה סתרי לבני אדם. עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקות בישראל ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים יצתה בת קול ואמרה לו דייך. מ"ט משום דאית ביה קץ של משיח וכו' עש"ב. הרי דתרי עשר שהם בכלל הנביאים תרגומם הוא תרגום יונתן בן עוזיאל ואפשר דט"ס נפל בדפוס הרב מנות הלוי

ער"ב. הנה מיני בשמים קורין להם בערבי חרוך. ונראה דשם זה הוא על פי' מאי דאיתא בפרק ערבי פסחים דף קט"ז ע"א אמר ר' אלעזר בר צדוק כך היו אומרים תגרי חרך שבירושלים בואו וטלו לכם תבלין למצוה. ופי' רשב"ם שם ד"ה תגרי חרך חנונים היושבים אצל חלונותיהם ומוכרין כמו מציץ מן החרכים עכ"ל ולכך קורין להם חרוך על שם המוכרין אותם שיושבים אצל החרכים למכור אותם נ"ל

ער"ג. עי' בש"ע א"ח סי' תצ"ג ועי' שם באשל אברהם ס"ק א' שכתב וז"ל בש"ל ותניא כתבו הטעם דמשפט רשעים בגהינם י"ב חדש ורבי יוחנן בן נורי אמר מפסח ועד עצרת וכו' ובגליון כתבתי על זה ונ"ל שהם מפרשים שדוקא מפסח עד עצרת נידונים. ואפילו מי שמת קודם ועכבו דינו עד הזמן הזה ואז נידון. ולא כפירוש רע"ב ע"כ. והן היום נ"ל לומר דע"פ מה שראיתי בספרי דבי רב שאמרו שמשפט י"ב חו' לא מיד כשימות האדם ידונו אותו י"ב חו' אלא אחר שיעברו עליו כמה משפטים שהוא נע ונד בדצח"ם אחר המשפטים (ובספר חסידים הובא בחק לישראל יום חמישי סדר בחוקותי נאמ' בענין אחר עש"ב) שיעברו עליו כל אחד לפי מעשיו אז מכניסין אותו לגהינם ויצרף כצרוף כסף י"ב חו' ואז יתחיל לעלות ולהכי קאמר ר' יוחנן בן נורי באיזה זמן מכניסין אותו לגהינם מפסח ועד עצרת שהוא זמן הדין שהם חמשים יום ולא י"ב חו' כפשטא דמתניתין מפסח ועד עצרת ולא נקט כימי מפסח ועד עצרת כמ"ש רעמ"ב וז"ל כ"כ ימים כמו שיש מיום ראשון של פסח עד עצרת ועיין עוד להרב תפארת ישראל בפירושו שם אות ט"ז מה שפירש בזה

רע"ד. שבע מצות ב"נ הם. אבר מן החי ברכת השם. גזל. דינין. וג' עבירות החמורות ע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים. ואתנח בהם סי' א"ב ג"ד ושלש עבירות הם שבע. ושמעתי שאתנח בהם סימן שב"ע אגד"ע שפיכות דמים ברכת השם. עבודה זרה. אבר מן החי. גזל. דינין. עריות. וזה שמעתי מפי צורבא מרבנן שהיה עמי תלמיד חבר הנקרא רבי אברהם בן חמו ז"ל בן אחותו של רבינו אברהם בן סוסאן י"ץ שנפטר לבית עולמו בבחרותו זכרונו לברכה לחיי העולם הבא וזה היה מעלה מטה בשנת תרל"ז תרל"ח

הע"ה. הנה רבותינו הם אמרו היוצא ביומי ניסן וראה אילני דמלבלבי. צריך לברך אשר ברא בריות טובות ואילנות טובות ונאות ליהנות בהם בני אדם

נקדים מה שאמרו המקובלים כי רפ"ח ניצוצות של קדושה נפלו בארץ ונתפזרו בין הקליפות. ובכח תפילתנו וברכותינו אנחנו מעלים אותם למקום קדושה. ולהכי תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה בתפלת י"ח בחתימת ברכת רפאנו ברוך רופא חולי עמו ישראל ר"ת רפ"ח לכוין בתפלתינו להעלות רפ"ח ניצוצות שנפלו בין הקליפות. ונ"ל דעל דבר זה הזהירונו האחרונים שצריך לברך ברכה זו בעוד הפרח סביבות הפרי ולא אחר שנפל הפרח ונתגדלו הפירות שרמזו לנו בפר"ח לרפ"ח ניצוצות שמתדבקין בפרי וכשיברך על הפרי יכוין שיתקן הפר"ח ניצוצות שנפלו שיעלם בברכתו: