בניהו על תענית ו.

וְאִם לַכָּבוֹד? הֲרֵי יֵשׁ לְךָ כָּבוֹד! יש להקשות למה לא לא ברכו באריכות ימים? ונראה לי בס"ד דרב נחמן היה אב בית דין וזו שררה שנוחלין אותה הבנים כמו שאמר רבן שמעון בן גמליאל לרבי נתן בסוף הוריות (הוריות יג:) נהי דאהני לך קמרא דאביך למהוי אב בית דין ולא להיות נשיא שאביך לא היה נשיא, וידוע (מגילה כח.) דאמר לו רבינו הקדוש לר"ח ברכני! וברכו: יהי רצון שתגיע לחצי ימי! כי הוא היה זקן מופלג ואמר לו למה לא תברכני ביותר? והשיב לו וכי הבאים אחריך בהמה ירעו?! ואם כן כאן אפשר דרבי נתן היה זקן מופלג ובנו הראוי ליקח שררתו גם כן היה זקן ואם היה מברכו באריכות ימים הרבה עוד אם כן יפסיד בנו השררה של אביו. ועוד נראה לי דאמר הכתוב (משלי ג, טז) אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ וידוע שהימין נקרא גדולה כדכתיב (דברי הימים א' כט, יא) לְךָ הֳ' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וכו' והגרסא שהביא בעין יעקב שהיא הנכונה שהובאה בתלמוד ישן וכתב יד גריס וְאִם לִגְדֻלָּה? הֲרֵי יֵשׁ לְךָ גְּדֻלָּה! וְאִם לַכָּבוֹד? הֲרֵי יֵשׁ לְךָ כָּבוֹד! וקשה היינו גדולה היינו כבוד? אך נראה כָּבוֹד קאי על השררה שלו שמתכבד בה שהיה אב בית דין וּגְדֻלָּה קאי על אריכות ימים כי היה זקן גדול יען כי אריכות ימים הוא בימין הנקרא בשם גדולה כאמור ונקטי ברמז בשביל עין הרע כי עין הרע שולטת באריכות ימים יותר ולכן לא אמר לו בפירוש וְאִם בַּאֲרִיכוּת יָמִים הֲרֵי יֵשׁ לְךָ אֲרִיכוּת יָמִים אלא כינה האריכות ימים בשם גדולה כי שם היא ומשם באה.

'יוֹרֶה', שֶׁמּוֹרֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת לְהָטִיחַ גַּגּוֹתֵיהֶן, וּלְהַכְנִיס אֶת פֵּרוֹתֵיהֶם, וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵיהֶן. הא דנקיט הטחת הגגות ברישא, מפני שזה נמצא אצל כל אדם שהכל יש להם גגות הן עשיר הן עני אבל הכנסת פירות זה נמצא אצל בעלי שדות וכרמים.

'יוֹרֶה', שֶׁיּוֹרֵד בְּנַחַת, וְאֵינוֹ יוֹרֵד בְּזַעַף. פירש רש"י ז"ל לא שמתכוין לארץ ואינו יורד בזעף, נראה לי בס"ד לפירושו מפרש יורה מלשון מורה באצבע שמתכוין לדבר אחד שמראה עליו באצבעו וכן אם הגשם יורד בזעף לא ישארו הטיפות באותו המקום שיורדין אלא נזחלין והולכין ממקום שירדו אבל אם יורד בנחת נשארים עומדים באותו מקום שירדו. ולזה אמר שמתכוין לארץ רוצה לומר מתכוין לארץ שיורד עליה דהיינו לאותו מקום שירד בו כאדם שמורה באצבעו על דבר אחד שמתכוין אליו.