בניהו על תענית כה:

אָמַר לָהֶם: תִּקַּנְתֶּם קְבָרִים לְעַצְמְכֶם? גָּעוּ [כָּל הָעָם] בִּבְכִיָּה וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים. נראה קברים בהפוך אתיון קרבים , כי הקרבים שהם בטן האדם ברעב היא רקנית וכוחות שנבראו לצורך האכילה ומזון האדם שהם כח המחזיק וכח המבשל וכח הדוחה הם בטלים שאין שם מאכל כדי שיעשו בו מלאכתם ולכן קרבים של בני אדם דומין לקברים שיש בהם פגרים מתים כן אלו הכוחות שבתוכם הם פגרים מתים, פירוש בטלנים! ולזה אמר להם תִּקַּנְתֶּם קְבָרִים לְעַצְמְכֶם? וְגָּעוּ בִּבְכִיָּה משברון לב וכאשר הורידו עיניהם דמעות מים הורידו העבים מים של גשמים.

יָרַד רַבִּי עֲקִיבָא אַחֲרָיו וְאָמַר: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. נראה לי בס"ד אמר חמשה פעמים אבינו מלכנו כנגד חמשה גבורות מנצפ"ך כדי שיורידו השמים גשמים שהם יורדים בגבורה, וכמו שאמרו בגמרא לעיל (תענית ב.) למה נקראים גבורות גשמים מפני שיורדים בגבורה. והנה מדת הרחמים נקראת אב, כמו שנאמר (תהלים קג, יג) כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, ולכן כיון שאמר חמשה פעמים אבינו שנתכוין למתק ה׳ גבורות במידת הרחמים שהיא חמשה חסדים אז ירדו גשמים ובודאי הוא הוסיף יותר אך תלמודא נקיט חמשה אלו מפני שהוא נענה בהם כי כיון שהזכיר חמשה פעמים אבינו מלכנו דנקיט כאן ירדו הגשמים והוא סיים לומר עוד אבינו מלכנו כמסודר במחזור בעשרת ימי תשובה.