בניהו על סוכה מג

הָא דִּתְנָן: כָּל הַיּוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיוּ מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים, הָכִי אָמַר אֲבוּךְ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: בְּלוּלָב. נראה לי בס"ד לכך קרי לה 'מִלְּתָא מַעַלְיְתָא' שנשבח בה משום דהוא אמר תיבה אחת שהיא תיבת 'בְּלוּלָב' ובזה פירש לנו הטעם למה אותו היום מקיפין ז' פעמים? והיינו צריך שבעה כדי להשלים י"ג הקפות, כי בשאר ימים עשו ששה, והלולב הוא ארבעה מינים, נמצא עשו י"ג הקפות לכל אחד מארבעה מינים הרי סך הכל נ"ב הקפות לכל ארבעה מינים כמנין שם הוי"ה דההי"ן שעולה נ"ב [יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה=52] , וידוע מה שכתב רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות שהלולב הוא סוד שם הוי"ה במלוי ההי"ן שעולה ב"ן, וכך צריך לכוין בו עיין שם, ולכן על מה שאמר המשנה 'וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיוּ מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים' אמר 'בְּלוּלָב' ובמלה זו שאמר דההקף הוא בלולב, רמז לנו גם כן טעם דמקיפין ז' פעמים בו ביום להשלים י"ג הקפות דוק בלולב, כלומר תעיין בסוד הלולב ותמצא טעם לזה, ולהכי קרי לה 'מִלְּתָא מַעַלְיְתָא'.