בניהו על שבת פט.

בָּא שָׂטָן וְעִרְבֵּב אֶת הָעוֹלָם. יש להבין, מה הוא לשון ערבוב דנקיט כאן? ונראה לי בס"ד, בתחילת בריאת העולם אחר שנבראו אדם וחוה, בא שטן ופיתה את חוה תחילה והחטיאה ואז האכילה את אדם הראשון בעל כרחו, נמצא עשה עסק שלו עם הנקבה תחלה. ואחר אותו חטא שנעשה זוהמה ומיתה בעולם, נתבטל אותו פועל הרע שפעל הנחש. כי במעמד הר סיני פסקה זוהמה ובטלה המיתה, כמו שנאמר אֲ‍נִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם (תהלים פב, ז) ואחר ארבעים יום חזר השטן לפרוש מצודתו להכשיל ולהחטיא ולטמא, אך ערבב הסדר שעשאו מקודם לפתות ולטמא הנקבה תחילה, אלא עשה עתה להיפך שעסק עם הזכרים לפתותם בעגל ולא עסק עם הנקבות, לפיכך בעטו הנקבות כזכרים, ולא נטמאו בטומאת השטן אשר טימאם. ולזה אומר עִרְבֵּב אֶת הָעוֹלָם , רוצה לומר ערבב הסדר שעשה בעולם בתחילת הבריאה. ועוד נראה לי בס"ד, כל אדם נקרא עולם בפני עצמו, כמו שנאמר בזוהר על מאמר (תענית כה.) ניחא לך דאחרביה לעלמא גבי רבי אלעזר בן פדת. ואמרתי בדרך רמז, מה שנקרא האדם בשם עוֹלָם , הוא עוֹל מ', ואות מ' היא רמז למצוות כמו שנאמר בקהילת יעקב, והיינו אינו חשוב אדם אלא בשביל קבלת עול מצוות שקבל עליו. ואם יחטא הרי זה מערבב סדר אותיות 'עוֹלָם' שהוא עוֹל מ' דהיינו עוֹל מצוות, אלא מהפך אותיות 'עוֹלָם' ומערבב אותם שיהיו בסדר 'מוֹעֵל' כמו שנאמר אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּהֳ' (במדבר ה, ו) ולזה אומר כאן בָּא שָׂטָן וְעִרְבֵּב אֶת הָעוֹלָם , רוצה לומר: בקבלו כל אחד ואחד עול מצוות במעמד הר סיני, שבזה נקרא כל אחד בשם עולם, הנה בחטא זה שהחטיאם השטן ערבב אותיות עולם, שהם מורים על עול מצוות, אלא עשה אותיות 'עוֹלָם' לצירוף 'מוֹעֵל', שמעלו מעל בה' על ידי העגל.

הַר שֶׁנַּעֲשׂוּ בּוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל. נראה לי בס"ד, אמר נִסִּים לשון רבים, כי שני מיני נס נעשה להם. הא', שבא הָאֵשׁ וגירש את האויר מכל חלל אותו מקום שהיו עומדים בו, ולכך ראו בעיניהם את הקולות, וזה נס גדול, שאי אפשר לאדם שיחיה בלתי שיהיה האויר מקיפו מכל צד. והב', שמתו והחיה אותם. ומה שאמר 'מִדְבַּר קְדֵמוֹת' שֶׁנִּתְּנָה קְדוּמָה עָלָיו נראה לי בס"ד קראה קְדוּמָה , כי התורה יש בה ד' חלקים פרד"ס [פשט, רמז, דרש, סוד], וכל חלק יש בו שיעור קומה, וארבע חלקים הם ארבע קומות, לכן נקרא קְדֵמוֹת שהוא אותיות ד' קמות.