בניהו על שבת קל.

כָּל מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם בְּשִׂמְחָה. נראה לי בס"ד, 'שִׂמְחָה' אותיות 'חֲמִשָּׁה' כי חמשה בחינות יסוד יש, וכמו שכתוב בשער הגלגולים, וכולם נתקנים ומאירים על ידי מצות המילה, לכן מִילָה [85] בגימטריא פ"ה, וה' פעמים טוֹב [17] גימטריא פ"ה כמנין מִילָה. וכיון שנתקן בה ה' בחינות יסוד, לכן עושים אותה בְּשִׂמְחָה שהוא אותיות בְּחֲמִשָּׁה , ומאחר דעושים אותה בְּשִׂמְחָה לכן מלין התינוק כשהוא בן ח' ימים שאין בו דעת להתעצב.

כָּל הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין עַל רֹאשׁוֹ יְנַקְּרוּ אֶת מוֹחוֹ. הא דהקפידו וגזרו על תפילין של ראש דוקא ולא על תפילין של יד, מפני כי הקליפה צר לה מן תפילין של ראש טפי, מחמת שני שי"ן דחקוקים בתפילין של ראש, שהם עוזרין לישראל מן יצר הרע, כי ש' גימטריא 'יצר' [300] והם אחד בשלש רישין, ואחד בארבע רישין, עוזרין את ישראל במלחמת יצר הרע, שנלחם עמהם בשבע ראשין שלו, שהם ז' כוחות טומאה, שכנגדם נקרא יצר הרע בשבע שמות כנודע (סוכה נב, א) ועוד, כי רובו של שם שדי הוא בתפילין של ראש.

וְרָאָהוּ קַסְדּוֹר אֶחָד, וְרָץ מִלְּפָנָיו וְרָץ אַחֲרָיו. קשה, למה רָץ מִלְּפָנָיו מעיקרא, כיון שהיה בטוח שיעשה לו הקב"ה נס ויתהפכו לכנפי יונה, היה לו לעמוד במקומו ויאחזם בידו, וכשהיה קרב אצלו יאמר לו אלו כַּנְפֵי יוֹנָה! וכי היתכן שיחשוב שירוץ ולא יגיעו הקסדור? ונראה לי בס"ד, שאם לא היה רץ אלא היה פושט התפילין ואוחזן בידו, היה חושב הקסדור שעשה על ידי כישוף ואחיות עינים ונהפכו לכנפי יונה, מאחר כי הקסדור ראה מרחוק שלובש תפילין בראשו ולכך רץ אחריו, על כן רצה להראות לקסדור שנהפכו לכנפי יונה בדרך נס מן השמים ולא על ידי כשוף, לכך בתחלה רץ אלישע להציל עצמו הצלה טבעית, ועתה יסבור הקסדור שאם היה יודע להפוך התפילין לכנפי יונה על ידי כשוף למה רץ, אלא ודאי הוא אינו יודע לעשות כשוף, ולכך רץ להציל עצמו, ואחר שהקסדור הגיע אצלו אז מן השמים עשו נס להצילו, שנהפך התפילין לכנפי יונה.

מַה יּוֹנָה זוֹ, כְּנָפֶיהָ מְגִינוֹת עָלֶיהָ, אַף יִשְׂרָאֵל, מִצְווֹת מְגִינוֹת עֲלֵיהֶם. נראה לי בס"ד, טעם שדימה המצות של ישראל לכנפים, מפני דכנפים 'גזעם מחליף' שאם יקצוץ כנפיו של עוף, דאז אינו יכול לעופף ולהביא מזונו, הנה אחר זמן יגדלו כנפיו ויעופף ויביא מזונו, כן מצות של ישראל אם חטאו ונעשו מצות שלהם בחלק הסטרא אחרא, ולא יקבלו ישראל מהם שפע והגנה, הנה יש לישראל תקנה בתשובה, ואז יחזרו המצות שלהם להם ויגינו עליהם. מה שאין כן העכו"ם אין להם תקנה בתשובה, ואם אבדו המצות שלהם אין חוזרים להם. @22קלג: וְשׁוֹפָר נָאֶה נראה הכונה של נאה על גוף השופר שתהיה מראיתו נָאֶה וגם עוד קולו נאה. ועל פי זה פירשתי בסה"ק בֶּן יְהוֹיָדָע בקולמוס דקאי על הכתיבה ולא על גוף הקולמוס שיהיה נאה, משום דשופר בעת מצותו שתוקע בו ניכר ונראה נוי השופר אם מראהו נאה, אבל הקולמוס אם גופו נאה אינו נראה נוי שלו בשעת המצוה שהוא קריאת ספר תורה. ולבלר זה דומה לקולמוס, דאין לפרש נאה על גופו של לבלר, אלא על כתיבתו ביושר השיטות ומדתם בראש ובסוף, וגם נקי מן הטעיות שלא יצטרך לעקור תיבה אחת או שתים ויכתוב במקומן, דבזה תתגנה הכתיבה, ואם טעה יהיה לו אמנות שלא יהיה ניכר עקירת התיבה אחר כך וכן כיוצא בזה. ועל כל פנים נראה דאם אפשר לעשות גוף הקולמוס נאה יעשה, מה שאין כן בלבלר אין לדקדק שיהיה גופו נאה, ואדרבה הנאה לא יבצר מהיות לו גסות רוח, ואם אינו נאה אלא מכוער יהיה לו שפלות בטבע.