בניהו על ראש השנה י:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם. בְּתִשְׁרֵי נוֹלְדוּ אָבוֹת, בְּתִשְׁרֵי מֵתוּ אָבוֹת. מקשים למה לא כללינהו בחדא בבא, דהוה ליה למימר 'בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם וְנוֹלְדוּ אָבוֹת וּמֵתוּ אָבוֹת'? ובסה"ק בֶּן יְהוֹיָדָע תרצתי על זה עיין שם. ועוד נראה לי בס"ד דאי הוה כייל להו הכי, הוה אמינא כל השלשה דברים ההם היו ביום אחד, שביום שנברא העולם נולדו האבות ומתו, ובאמת דלא הוה הכי דקיימא לן לתנא נולדו ביום א' ומתו ביום אחר, ומה שאמר רז"ל (קידושין לח.) 'הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש' כבר ביארתי בזה דבר נכון בס"ד במקום אחר ולהכי נקיט להו בתלתא בבי ללמד דכל חדא הוות ביומא חדא. ועוד נראה לי בס"ד דנקיט 'בְּתִשְׁרֵי' בכל חדא וחדא לרמוז לפי דרכו ענין אחר, והוא דידוע שיש שני שי"ן בתפילין חד בתלת רישין וחד בארבע רישין, ופרשתי בס"ד טעם לזה דמצינו בפרק קמא דאבות (משנה אבות א, ב) 'שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים' ובסוף הפרק (משנה אבות א, יח) אוֹמֵר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם קַיָּם, עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם, וקשא אמאי נד רבן שמעון בן גמליאל מן ג' דברים שאמר שמעון הצדיק ונקיט תלת אחריני? ותרצתי בס"ד דשמעון הצדיק נקיט על עמידת השמים שצריך לה ארבעה עמודים לרוב מעלתה, ולהכי נקיט שלשה שהם ארבעה כי חד מנייהו הוא גמילות חסדים תרתי משמע דלא אמר על החסד אלא חסדים והם חד חסד בגופו של אדם וחד בממונו, נמצא הם ארבעה עמודים, וכנגד זה שין דתפלין דארבע רישין, אך רבן שמעון בן גמליאל דבר בקיום הארץ דסגי לה בתלת עמודים שהם דין ואמת ושלום דאין לה חשיבות כמו השמים, וכנגד זה שי"ן של תלת רישין שבתפילין. ונראה דנרמזו שני שין הנזכרים במלת 'תִּשְׁרֵי' שהוא אותיות תְּרֵי שׁ', ועל זה אמר ' בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם ' כלומר בְּתְּרֵי שׁ' נִבְרָא, דעמידה של העולם שהוא כולל השמים והארץ. ואמר עוד ' בְּתִשְׁרֵי נוֹלְדוּ אָבוֹת ' דא מילתא אחריתי שרמז לפי דרכו ענין אחר, דכתב הרב קהילת יעקב ז"ל בשם רעיא מהימנא (פרשת פנחס דף רמו) שי"ן בתלת אנפין בינה דעלה אתמר שלשה משמרות הוי הלילה (ברכות ג.) , שי"ן דארבע אנפין לקבל מלכות דעלה אתמר ארבעה משמרות הוי הלילה עיין שם, נמצא יש שי"ן רומזת לבינה ויש שי"ן רומזת למלכות, וידוע דזווג עליון הוא בבינה וזווג תחתון הוא במלכות, ובשביל לידת האבות נעשה למעלה בספירות זווג עליון בבינה וזווג תחתון במלכות, וגם זה נרמז באותיות 'תִּשְׁרֵי' שהוא תְּרֵי שׁ' ולזה אמר 'בְּתִשְׁרֵי נוֹלְדוּ אָבוֹת' כלומר בְּתְּרֵי שׁ' שהם בינה ומלכות נולדו האבות. ואמר עוד ' בְּתִשְׁרֵי מֵתוּ אָבוֹת ' זו מילתא אחריתי שרמז בה ענין אחר לפי דרכו, והוא דידוע סדר אבג"ד הוא אור ישר וסדר תשר"ק הוא אור חוזר, וכאשר נולד הצדיק שתבא נשמתו לעולם הזה, הנה ביאת נשמתו לעולם הזה שתהיה בלידתו בעולם הזה תהיה ביאתה בסוד אור ישר מעילא לתתא, אך כשנפטר הצדיק שחוזרת נשמתו לעלות למעלה שעולה מלתתא לעילא היא בסוד אור חוזר, וידוע מה שאמר בתיקונים ד'תִּשְׁרֵי' הוא סוד תשר"ק שהוא אור חוזר, וזהו שאמר 'בְּתִשְׁרֵי מֵתוּ אָבוֹת' כלומר בְּתִשְׁרֵי שהוא תשר"ק אור חוזר מתו אבות שעלתה נשמתם מתתא לעילא בסוד אור חוזר, ונמצא התנא מלמדנו בכל בבא ענין אחר במלת 'תִּשְׁרֵי' ולכן נקיט בְּתִשְׁרֵי שלשה בבי.

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדוּ שָׂרָה, וְרָחֵל, וְחַנָּה. נראה לי בס"ד הטעם דשלשתן נפקדו בראש השנה דאיתא בספר 'נאוה תהלה' על התהלים במזמור קי"ט הגהה אחת בשם הרב מהר"ר יעקב ענתבי זלה"ה, דכתוב בספר שערי גן עדן דף ע"ג על פסוק (תהלים מה, ב) 'רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב' שיש שם קדוש ונורא והוא שם רח " ש שמגרש החיצונים, וצריך כל אדם לכוין בשם זה קודם תפלתו בפטום הקטורת והוא יוצא מסופי תיבות 'מֻלָּ ח טָהוֹ ר קֹדֶ שׁ ' והוא טוב גם כן לזכירה. עוד כתב שם שמצא בספר מקור השמות כתב יד ששם 'רָחַשׁ' מסרו יעקב אבינו ע"ה בעת פטירתו לבניו כדי להזכירו בעת צרה וממנה יושעו עיין שם. ובמקום אחר כתבתי דהתחלת עשרת ימי תשובה שבהם תתגלה הארת הבינה הוא יום ראש השנה וסופם הוא יום הכיפורים, אך אין הגילוי של הארת הבינה בהתחלת יו"ד ימי תשובה שהוא יום ראש השנה דומה לגילוי הארת הבינה בסופם שהוא יום הכיפורים, אלא הדמיון הוא כך דהתחלת יו"ד ימי תשובה דומה לאור השחר וסופם שהוא יום הכיפורים דומה לנץ החמה, ואמרתי בראש השנה שהוא שחר שבו מתגלה אור הבינה כמו אור שחר יתעורר ויתגלה שם זה הנקרא רח"ש שהוא אותיות שחר' שכחו לגרש החיצונים כנזכר לעיל כי 'שחר' הוא אותיות 'רחש'. גם יש לרמוז עוד בס"ד כי ראש השנה הוא ראש חודש וגם הוא יום טוב שנקרא שבת כמו שנאמר רז"ל (מנחות סה:) על פסוק (ויקרא כג, טז) 'מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים' דהכתוב קורא ליום טוב בשם שבת, ולכן גם ביום טוב אומרים (תהילים צב) 'מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת' וראשי תיבות ר אש ח ודש ש בת הוא רח"ש שמתגלה בו שם רח"ש לגרש החיצונים המקטרגים. גם אמרתי יום ראש השנה הוא ראש חודש וגם הוא ראש שנה, ולכן ר אש ח דש ש נה ראשי תיבות רח"ש, והכל עולה בקנה אחד:. ולפי האמור דבראש השנה יתגלה שם רח"ש שכחו לגרש החיצונים והמקטרגים דהשעה צריכה לכך על ידי הארת הבינה שהיא מגרשת החינונים, לכן ביום ראש השנה נפקדו ונזכרו שלשה צדקניות שָׂ רָה רָ חֵל וְ חַ נָּה, אשר ראשי תיבות שמותם הוא רח"ש שמתגלה ומאיר ביום זה, ונפקדה שָׂרָה תחלה כי היא יש לה קשר ואחיזה בשם זה יותר, דאות ה"א שבשמה יתחלף באות ח' באחה"ע, ונמצא שָׂרָה אותיות רח"ש, ולפי מה שאמר הרב ז"ל לעיל ששם זה מסוגל לזכירה, לכן ביום זה שמתגלה בו הארת שם הנזכר נזכרו ונפקדו שלשה צדקניות ההם כי שם זה הוא בסוד הזכירה. ונראה לי בס"ד מטעם זה נמי אמר התנא בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין וגם פָּסְקָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם, כי שם זה מסרו יעקב אבינו ע"ה וסגולתו להציל האדם מן הצרה כנזכר לעיל, ונראה שם זה עולה מספר עֲבוֹדַת הֳ ' [508] שבו יצאו מעבודת פרעה ונכנסו לעבודת ה'.