בניהו על פסחים פז:

דִּבָּה רָעָה בַּת דִּבָּה רָעָה. נראה בס"ד דידוע שיש זונה שהיא מזנה בשביל אתנן, ועל זו אומרים מליצה טובה שהממון לחץ אותה, שאם לא היה לה הנאת ממון לא היתה מזנה, ואם כן אין זו זונה בעצם, אלא נקראת זונה בדרך השאלה, אבל אם נותנת היא אתנן לאחרים שיזנו עמה זו זונה בעצם, וכמו שכתב רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל ביחזקאל בפסוק (יחזקאל טז, לד) וּבְתִתֵּךְ אֶתְנָן וְאֶתְנַן לֹא נִתַּן לָךְ וַתְּהִי לְהֶפֶךְ לָכֵן זוֹנָה שִׁמְעִי דְּבַר הֳ' עיין שם. והנה דִּבָּה של זו נקראת דִּבָּה רָעָה שהיא רעה בודאי, שאין לתלותה בסיבה אחרת של ממון וכיוצא, והנה זו גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם היתה דִּבָּה רָעָה בַּת דִּבָּה רָעָה שהיא ואמה היו זונות בעצם שהם נותנין אתנן כדי לזנות עמה! ולימד הכתוב הדבר הזה לומר, אל תאמר זו היתה זונה בשביל אתנן שהיתה עניה והיתה מוכרחת לזנות כדי לקבל אתנן, אך עתה שנשאת לעשיר גדול כי הנביא הוא עשיר גדול, ועל כך ודאי בנים אשר תלד בנשואין אלו של הושע המלך ע“ה אינם בני זנונים כי עתה לא תזנה דאין צריכה למעות ליקח אתנן, לכך אמר בַּת דִּבְלָיִם דִּבָּה רָעָה בַּת דִּבָּה רָעָה שהיא נותנת אתנן ומזנה שזו נקראת דִּבָּה רָעָה, ואם כן אדרבה עתה שיש ברשותה ממון יותר תזנה יותר!

עָמַד וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים וּבִטֵּל הַגְּזֵרוֹת, וְהִתְחִיל וּבֵרְכָן. נראה לי בס"ד עָמַד בתפלה וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים לשון רבים, שהמשיך רַחֲמִים משני שמות אל במלואם. שהוא סוד ש"ע נהורין שרמוזים בשמו הוֹשֵׁעַ שהוא אותיות ש"ע ו"ה, כלומר ש"ע נהורין הנמשכים לבחינת תו"מ [תפארת ומלכות] שהם סוד ו"ה כנזכר בסוד תקיעת שופר, ועל ידי הארת שני שמות אל אלו סילק תיבת 'לֹא' מן לֹא־רֻחָמָה ותיבת 'לֹא' מן לֹא־עַמִּי ונשאר רק רֻחָמָה וְעַמִּי. ומה שאמר אֶחָד מֵאַרְבָּעָה קִנְיָנִים שֶׁקָּנִיתִי בְּעוֹלָמִי וכן אומרו יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, והכי נקיט מניינא בכולהו, פירש בני ידידי כה"ר יעקב נר"ו לומר שהם דבר שבמנין דאפילו באלף לא בטיל.

אוֹי לָהּ לָרַבָּנוּת, שֶׁמְּקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ. פירש רש"י 'על ידי שמתנשאים ברבנותם היו מתים' וקשא והא יותם וחזקיהו צדיקים גמורים היו? ונראה לי דאין הכי נמי היה ראוי לחיות כמו ישעיה וכן נמי חזקיה, אך יותם אם היה מאריך ימים כמו ישעיה לא היה מולך אחז, שכבר היה מת בחיי אביו וכן נמי חזקיהו אם יחיה כמו ישעיה לא היה מולך מנשה. ומה שאמר כְּדֵי שֶׁיִּתּוֹסְפוּ עֲלֵיהֶם גֵּרִים , נראה דקאי על נשמות המגולגלים באותם המקומות שגלו בהם דאלו נקראים גרים כיון שהם חוץ למקומן.