בניהו על פסחים פו

לָא אַמְרֵי בְּכוֹסְךָ קָטָן וְיֵינְךָ מָתוֹק וּכְרֵסִי רְחָבָה. קשא אם היין מתוק כל שכן דהוי גַּרְגְּרָן אם ישתהו בְּחַד זִמְנָא? ונראה לי בס"ד דסבירא ליה לא נראה גַּרְגְּרָן אלא ביין המשכר, אבל אם היין מתוק דאינו משכר, הרי זה דומה למים דלפעמים ישתה האדם מים הרבה לצמאו ואין זה בכלל גַּרְגְּרָן כיון דצמא ורוצה להרוות צמאונו. ועוד נראה לי בס"ד הא ד' יֵינְךָ מָתוֹק ' לאו טעם באפי נפשיה הוא, אלא הוא סיומא ד' כוֹסְךָ קָטָן ' דאית ביה טעמא דאין זה גַּרְגְּרָן, וכדי שלא יהיה נראה מדבריו שהוא מבזהו בצרות עין, באומרו שהביא כוס קטן, לכך סיים ד'יֵינְךָ מָתוֹק' כלומר שהוכרחת להביא כוס קטן משום ד'יֵינְךָ מָתוֹק', וכל דבר מתוק הרבה אין האדם שותה ממנו הרבה בבת אחת, משום דקץ במתיקות שלו ואמר עוד טעם שני ש' כְרֵסִי רְחָבָה '.