בניהו על פסחים ב.

לְעוֹלָם יִכָּנֵס אָדָם בְּכִי טוֹב וְיֵצֵא בְּכִי טוֹב. נראה לי בס"ד אומרו 'לְעוֹלָם' כלומר בין הולך לדבר מצוה בין הולך לדבר רשות, דאפילו הולך לדבר מצוה צריך להזהר בכך. או אומרו 'לְעוֹלָם' בין בימים של נסים באדר וניסן, בין בימים רעים כמו בין המצרים וכיוצא.