בניהו על עירובין ב.

אַשְׁכְּחָן 'מִקְדָּשׁ' דְּאִיקְרִי 'מִשְׁכָּן', וּ'מִשְׁכָּן' דְּאִיקְרִי 'מִקְדָּשׁ'. נראה לי בס"ד, משה רבינו עליו השלום עשה המשכן ושלמה המלך עליו השלום עשה המקדש, ושניהם נרמזו בשני אותיות מ"ש שיש ב מ קד ש וב מש כן, כי מ " ש ראשי תיבות: מ שה ש למה שהם כלולים זה בזה, ושני אותיות אלו שוים כאן וכאן, ונשארו אותיות שאינם שוים שהם: במש כן יש אותיות כ"ן ובמ קד ש אותיות ק"ד ומספר כולם קעל דרך [174] כמנין שמות ' כסה בפז ' [174] שהם אותיות 'כֶסֶף זָהָב' הרמוזים בפסוק 'וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב' (תהלים קה, לז) ושמות אלו מסוגלים להצלחה כמו שאמרו המקובלים ז"ל, ורמוזים בפסוק (יחזקאל טז, יג) 'וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף' ומסיים הכתוב 'וַתִּצְלְחִי לִמְלוּכָה' שהאירו שמות ההצלחה האלה במש כן ובמ קד ש. וגם הם מספר עק"ד [174] רמז לעקידת הדינין, שלכן עקד אברהם אבינו עליו השלום את יצחק בהר המוריה. והנה מִקְדָּשׁ [444] יתר על מִשְׁכָּן [410] מספר ל"ד שהוא מספר ב' פעמים 'טוֹב' [17] , כי מקדש ראשון ושני הם כנגד יום א"ב אין להם יתרון על המשכן, דאדרבה הם חרבו ומשכן לא שלטה בו יד זר אלא נגנז, אך מקדש שלישי שהוא כנגד יום שלישי שהוכפל בו 'כִּי טוֹב' יש לו יתרון על המשכן שהוא גדול ממנו במעלות וגם במספר השנים כי הוא קיים לעולם, והמשכן אף על פי שלא חרב עם כל זה נגנז ולא נשאר קיים בעומדו, לכן יש במקדש יתרון על משכן מספר ב' פעמים 'טוֹב' לרמוז כי המקדש השלישי שהוא כנגד יום שלישי שהוכפל בו 'כִּי טוֹב' זה הוא שיש לו יתרון על המשכן בכמה מעלות. ודע כי כל הני מילי דשאלה ותשובה דנקיט תלמודא, הם דברי חכם אחד דנקיט הדברים בדרך שאלה ותשובה, והוא מעיקרא ידע להאי קרא ד'עָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ' (שמות כה, ח) דמיניה מוכח דְּ'מִשְׁכָּן' אִיקְרִי 'מִקְדָּשׁ' ובא ללמדנו שלא נטעה לחשוב הוכחה דמשכן אקרי מקדש הוא מפסוק 'וְנָסְעוּ הַקְּהָתִים נֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהֵקִימוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן' (במדבר י, כא) דקרי למשכן בשם מקדש, דזה אינו דהתם בארון איירי וליכא הוכחה דמשכן אקרי מקדש, אלא רק מהאי קרא ד'עָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ'.