בניהו על חגיגה טז:

סְבוּרִין הָעָם לוֹמַר קוֹלוֹ שֶׁל הָרוּג הוּא. פירוש הוא היה הולך בלילה דוקא להשתטח על קברו שלא היה רוצה לעשות דבר זה ביום בפרסום ובגילוי אך יזדמן לפעמים הולכים בני אדם בלילה לדרכם סמוך לבית הקברות והיו שומעין קול יוצא והולך מבית הקברות מצד קברו של אותו הרוג והיו חושבין שהקול יוצא מן ההרוג והם אינם רוצים ליכנס לבית הקברות בלילה כדי שישמעו מה הקול קורא ומה מדבר ואם הקול יוצא מן הקבר או מן אדם חי שהיה יושב שם יען כי הם הולכים לדרכם בלילה רחוק מן בית הקברות ואינם רוצים להכנס בלילה לבית הקברות כדי לידע אמיתות הדבר ומה קורא אבל מהשערת שכלם היו חושבין שהקול יוצא מקבר ההרוג! ואמר להם רבי יהודה שהקול שאתם שומעין אינו מן ההרוג אלא ממני ומאחר כי אין אתם רוצים להכנס בלילה שם לידע האמת הנה יש לכם סימן אחר והוא כי אחר שיפטר הוא לא תשמעו עוד קול יוצא כלל בשום פעם.

יוֹסִי בֶּן יוֹעֶזֶר אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמֹךְ. כתבו התוספות דבירושלמי אתמר בראשונה לא היה מחלוקת אלא רק על הסמיכה בלבד, והקשו התוספות והרי נחלקו כבר בימי שאול על מלוה ופרוטה ושמא כיון דשאול ובית דינו כולם סברי הכי ורק דוד המלך ע"ה חולק בזה לא מקרי מחלוקת עיין שם, וזה דוחק עצום דודאי הוו קיימי כמה רבנן כסברת דוד המלך ע"ה דהלכה כמותו בכל מקום ופלטי בן ליש חד מנייהו שלא נגע בה כמה שנים! אך נראה לי בס"ד קושיא מעיקרא ליתא דלא אמרו כן אלא בדברים שנתנו למשה רבינו ע"ה בסיני שזה אומר כך נתנה מצוה זו וזה אומר כך נתנה ובהכא גבי סמיכה דחד אמר נתנה גם ביום טוב וחד אמר לא נתנה ביום טוב ואין עושין אותה ביום טוב אבל ודאי ימצא מחלוקת בין החכמים בסברות על מעשים אשר יתחדשו ויזדמנו לפניהם דחכם אחד מדמי האי מלתא לדין פלוני דמוכח מיניה לאסור וחבירו מדמי לה לדין אחר דמוכח מיניה להתיר ובסברות הוא דפליגי. וכן יזדמן בהאי עובדא דדוד המלך ע"ה שקדש במלוה ופרוטה דפליגי בסברה חד אמר הסברה מחייבת דדעתו אמלוה וחד אמר הסברה מחייבת דדעתו אפרוטה הנה כזאת וכיוצא בה ודאי יזדמן מחלוקת בין החכמים שיהיו חולקים בסברות תדע הלא במשפטי הסנהדרין בעינן עדה שופטת ועדה מצלת (משנה סנהדרין א, ו) ואם השוו כולם לחובה אינו נהרג ואיך יהיו הפכיים אם לא יחלוקו זה בזה בסברות? על כן ודאי לאו בכהאי גונא מיירי בירושלמי אלא דברי הירושלמי על מחלוקת בעיקר ההלכות שקבלו מן משה רבינו ע"ה זה אומר כך היתה הקבלה וזה אומר להפך ובענין כזה התחילה מדין הסמיכה.