בניהו על חגיגה יד.

תָּא אֵימָא לָךְ מִלְּתָא מֵהַנֵּי מִילֵי מַעַלְיוּתָא דַּהֲוָה אָמַר אֲבוּךְ. נראה לי בס"ד קרי להו מילי דמעליותא מפני שיודע שיש בהם סוד עמוק.

וּפְלִיגָא דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן. כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִבְרָא מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ אֶחָד. קשא מנא ליה דפליגא, דילמא גם רב יהודה מודה בהא דנבראים מלאכים מדבורו יתברך אך סבירא ליה שגם מנהר דינור נבראים מלאכים וקרא דחדשים לבקרים קאי על זה? ונראה לי בס"ד משום דאמר לעיל על נהר דינור מהיכא נפיק ואמר רבי ירמיה אמר רב מזיעתן של חיות ולכן אמר פליגא הא דרבי שמואל בר נחמני דאיך משוה נהר דינור שהוא מזיעה של חיות עם דבור היוצא מפיו יתברך לומר שנבראים מלאכים גם מזיעת החיות ואומרות שירה.

אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לְדָוִד דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. נראה הכונה דאיתא בפרקי היכלות של רבי ישמעאל (פרקי היכלות רבתי פרק ו) שאמר רבי ישמעאל למטטרו־ן שר הפנים: הראני כבודו של דוד! אמר לו המתן שלשה שעות עד שיבא לכאן ותראהו בגדולתו. תפשו והשיבו. אמר לו מה אתה רואה? אמר לו רואה אני שבעה ברקים שהן רצין כאחד. אמר לו כבוש עיניך בני שלא תזדעזע, הללו הם יוצאין לקראת דוד מלך ישראל! מיד רגשו כל האופנים ושרפים וחיות הקדש [וגלגלי המרכבה ואוצרות שלג ואוצרות ברד וענני כבוד וכוכבים ומזלות] ומלאכי השרת ולוהטי זבול ואומרים לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵ־ל וכו׳ (תהלים יט, א) ! [ושמע קול רעש גדול הבא מעדן ואומר הֳ' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד!] והנה דוד מלך ישראל בא בראש וראיתי כל מלכי בית דוד באין אחריו וכל אחד ואחד כתרו בראשו וכתרו של דוד מובהק ומשונה מכל הכתרים וזיוו הולך מסוף העולם ועד סופו, ועלה דוד וישב על כסא של אש, וכל מלכי בית דוד יושבים לפניו ומלכי ישראל עומדים מאחוריו. מיד עמד דוד ואמר שירות ותשבחות שלא שמעהתן אזן מעולם! וכו' [וכיון שפתח דוד בשירות ותשבחות פתח מטטרו־ן וכל פמליא של מעלה ואומרים קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ (ישעיה ו, ג) ! וחיות משבחות ואומרות בָּרוּךְ כְּבוֹד הֳ' מִמְּקוֹמוֹ (יחזקאל ג, יב) ! ורקיעים אומרים יִמְלֹךְ הֳ' לְעֹלָם וָעֶד (שמות טו, יח) ! והארץ אומרת הֳ' מֶלֶךְ! הֳ' מָלַךְ! הֳ' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֵד! וכל מלכי בית דוד אומרים וְהָיָה הֳ' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה הֳ' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד (זכריה יד, ט) ] . עיין שם נמצא לכלם אין שום כסא כי מלכי בית דוד יושבים ומלכי ישראל עומדים ורק יש כסא אחד לדוד המלך ע"ה ועל זה הכסא אמר הכתוב וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי (תהלים פט, לז) וכן הוא אומר לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ (ישעיה ט, ו) ועל זה הכסא קאמר רבי עקיבא 'אֶחָד לְדָוִד'. ואמר לו רבי יוסי הגליליעַד מָתַי אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁכִינָה חֹל? כי הכסא הנזכר בפרקי היכלות אין עמו כסא לאור השכינה וכאן אחר שפרשת 'אֶחָד לוֹ' דקאי על כסא שכינה איך אתה אומר שיש עמו כסא אֶחָד לְדָוִד? אלא יש לומר האי שתי כסאות הם אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִצְדָקָה ושניהם של שכינה. אמנם רבי אלעזר בן עזריה לא ניחא ליה בכל זה אלא פירש אֶחָד לַכִּסֵּא וְאֶחָד לַשְּׁרַפְרַף והיינו דהכתוב דנקיט (דניאל ז, ט) כָרְסָוָן תרין מפורש בו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב והוא הכתר הנקרא עתיק יומין ומפורש בספר הלקוטים המיוחס לרבינו האר"י ז"ל דמראה זה שראה דניאל היה בעשיה וידוע דמלכות דיצירה תהיה כתר דעשיה ולכן מצד חלק מלכות דיצירה קוראו שרפרף ומצד חלק כתר דעשיה קוראו כסא. וסתמא דתלמודא דמסיק 'לָא קַשְׁיָא אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לְדָוִד' נקיט בשיטת רבי אלעזר בן עזריה והיינו אחד לו לעתיק יומין הנזכר בכתוב שהוא כתר דעשיה ואחד לדוד הוא מלכות דיצירה כי המלכות נקראת בשם דוד וכמו שנאמר בזוהר הקדוש דוד אחרא אית ליה לקודשא ברוך הוא וכאשר כתבתי בסה"ק בֶּן יְהוֹיָדָע במאמר זה בס"ד.