בניהו על ברכות ז:
Benayahu on Brachos 7b (Benayahu on Berakhot 7b) · בניהו על ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וּקְרָאוֹ 'אָדוֹן'. נ"ל בס"ד הטעם, כי תיקון העולמות אחר חטא אדם הראשון התחיל מן אברהם אבינו עליו השלום, וכמ"ש (אבות פ"ה, ג) עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל שְׂכַר כֻּלָּם. וידוע כל תיקון התחלתו מן העשייה ששם שער השמים, כי העשיה היא שם 'אדני' שבמילואו תרע"א [במילוי אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד עולה 671] , לשון שער שתרגומו תרעא, ולכן אומרים אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח. ולכן שם המאיר בעולם העשיה הוא 'אל אדני' ולכן אברהם [248] ששמו שמונה פעמים אל [31] קראו להקב"ה בשם 'אדני' להמשיך הארת שם 'אדני' בעשיה, שמשם מתחיל התיקון של העולמות. ובזה יובן בס"ד מ"ש אחרי זה, אַף דָּנִיֵּאל לֹא נַעֲנָה, אֶלָּא בִּשְׁבִיל אַבְרָהָם, דכתיב (דניאל ט, יז) לְמַעַן אֲדֹנָי בִּשְׁבִיל אַבְרָהָם שֶׁקְּרָאֲךָ 'אָדוֹן' והכונה: כי ידוע מ"ש רבינו ז"ל שדניאל השיג בעשיה, ולכן ראה עתיק יומין היינו דעשיה ולא למעלה. וכיון דאברהם המשיך הארת שם 'אדני' בעשיה ושם התחיל תיקון העולמות, לכך נענה בזכות אברהם אע"ה בעולם אשר השיג הוא עצמו.
מַאי 'רוּת'? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁזָּכְתָה וְיָצָא מִמֶּנָּה דָּוִד, שֶׁרִוָּהוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. מקשים, למה שואל על רוּת, ולא שאל על אמהות ועוד צדקניות דקדמי לרות? ונ"ל בס"ד, דהשואל ידע ושמע הטעם שנקראת רוּת [606] על שם תר"ו מצוות שנוסף לה, כי בהיותה בכלל בני נח לא היתה חייבת אלא שבעה מצוות ועתה תרי"ג, נמצא הוסיפה תר"ו [606] מצוות, לכך נקראת רוּת. אך הוא מקשי, דהו"ל לקרותה 'תרו', ומאי רות? ומשני שריוהו להקב"ה, לכך הפך אותיות 'תרו' לאותיות 'רות' כדי שיהיה בשמה משמעות של רווי, וסדר 'תרו' אין בו שורש הרוואה ורווי.
כָּל דִּבּוּר וְדִּבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטוֹבָה, אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי, לֹא חָזַר בּוֹ. מְנָא לָן? מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, יד) "הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם וְאֶמְחֶה אֶת שְׁמָם וְגוֹ'. מקשים, אמאי לא הביא פסוק שלח לך (במדבר יד, יב) אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ? ונ"ל בס"ד, דהתם יש לפרש גדול בחכמה ועצום בגבורה, ומנ"ל לפרש על רבוי והוכחה דאוקמיה בזרעיה איירי ברבוי דכתיב: רָבוּ לְמָעְלָה רֹאשׁ, (דברי הימים א' כג, יז) לכן הביא פסוק עקב (דברים ט, יד) דכתיב וָרָב מִמֶּנּוּ, דנקיט לשון רבוי. אבל אין לתרץ משום דפסוק שלח לך לא נקיט הבטחה זו בתנאי כדהכא, דאם כן תיקשי מאי מוכיח מפסוק הֶרֶף מִמֶּנִּי דאפילו על תנאי אינו חוזר ממה שמצינו דאוקמיה בזרעיה דכתיב וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ, דדילמא הא דרבו מששים רבוא לאו משום מילתא דפרשת עקב, אלא משום מילתא דשלח לך דהיתה הבטחתו בלי תנאי, אלא ודאי גם מילתא דשלח לך חשיב על תנאי, כיון דנקיט להו בהדי אהדדי אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל, דמשמע אם יהיה כך יהיה כך, ואם לא יהיה כך לא יהיה כך.