עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבן יהוידע על זבחים

בן יהוידע על זבחים קיח:

Ben Yehoyada on Zevachim 118b · בן יהוידע על זבחים · free full Hebrew text

Open in the reader →

עַיִן שֶׁלֹּא רָצְתָה לֵהָנוֹת מִמִּי שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהּ, תִּזְכֶּה וְתֹאכַל כִּמְלֹא עַיִן שֶׁלָּהּ (בראשית מט, כב) . נראה לי בס"ד מלוי עי"ן יו"ד נו"ן עולה מספר מלון [126] שנעשה לו מלון חדש. אי נמי מלוי הנזכר עולה כמנין 'מחזה אכילה' [126] כלומר אכילה שהיא תלויה במחזה שהוא ראיה ולא בגוף המקום וזכה לכך על אשר היה טהור ונקי גם במחזה שלא הסתכל בה. ומה שאמר ' תֹּאכַל בֵּין הַשְּׂנוּאִים שֶׁלָּהּ ' נראה לי בס"ד זו מעלה גדולה דהקדושה שהיא בחלקו מתפשטת ויוצאה חוץ לחלקו דגם שכיניו נהנים ממנו וזהו מדה כנגד מדה הם כתיב בהם ויראו אותו מרחוק ויתנכלו אותו להמיתו ועתה הם רואים חלקו מרחוק ואוכלים קדשים שהם חיים לגוף כי כל אכילת מצוה היא רפואה וחיים.

וּבְכֻלָּן לֹא שָׁרְתָה אֶלָּא בְּחֵלֶק בִּנְיָמִין. נראה לי בס"ד לכן נתן יוסף הצדיק ע"ה לבנימין הצדיק ע"ה חָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת (בראשית מה, כב) שהם ארבעה יתרים על אחיו לרמוז לו על ארבעה מקומות ששרתה שכינה לישראל בחלקו. ומה שאמר בתיבת ' חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם ' (דברים לג, יב) שכל חפיפות תהיה בחלקו של בנימין, כי מקום בית קודש קדשים נקרא בית תפלה וידוע מה שאמר רבינו האר"י ז"ל דשערי תפלה הם בבינה וידוע כי הבינה שמינית מתתא לעילא ובאחדים אות שמיני הוא ח' ובעשרות אות שמיני הוא פ' ובמאות אות שמיני הוא ף' פתוחה הרי אותיות חפף שהם רומזים לבינה ששם הם שערי תפלה הפתוחים במקום ההוא של השראת שכינה הנקרא בית תפלה כמו שנאמר כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים (ישעיה נו, ז) .

מִדְּשֶׁבַע כָּבְשׁוּ, שֶׁבַע נַמִּי חָלְקוּ. פירש רש"י ז"ל סברה בעלמא היא. וקשא מאי סברה יש בזה הלא התבשיל בשתי שעות ונאכל בחצי שעה או ברבע שעה? ונראה לי בס"ד על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות דארץ ישראל היא סוד המלכות כוללת לאה ורחל בסוד הפסוק עַד אָנָה בִּכְיָה בְצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם אַתָּה תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן וְתִבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם, שצריך לכוין ציון כנגד רחל וירושלים כנגד לאה. גם מפורש עוד בדברי רבינו האר"י ז"ל דארץ ישראל רומזת על שתיהן לאה ורחל ובה יהיה תיקון שתיהן ומפורש בדבריו דתיקון שתיהם הוא בסוד שבעה ושבעה לכן מלך דוד המלך ע"ה תחלה בחברון שבע שנים לתקן את רחל ואחר כך מלך בירושלים לתקן את לאה. וכתוב בשער הפסוקים על ענין ארבעה עשר שנים שעבד יעקב אבינו ע"ה ברחל ז' שנים ובלאה ז' שנים וכן בחנוכת הבית עשה שלמה המלך ע"ה חג ז' ימים וז' ימים וכן בזכריה במנורה שבעה ושבעה מוצקות לנרות כולם הם שבעה כנגד רחל ושבעה כנגד לאה עיין שם. ולכן גם הכא כיון דשבע כבשו מוכרח להיות שבע חלקו כי בשבע דכבשו הוא כנגד דרחל ושבע דחלקו הם כנגד לאה כי אי אפשר להיות הפרש ביניהם בענין השבע כמו שאמר רבינו האר"י ז"ל ודו"ק.