בן יהוידע על זבחים קטז:

אַחַר חֲמִשִּׁים שָׁנָה נִתְגַּיְּרָה (שמואל ב כד, כד) . יש להקשות הוה ליה למימר 'אַחַר כָּךְ נִתְגַּיְּרָה' דהא אמר בת עשר שנים היתה ביציאת מצרים וידוע דארבעים שנה היו במדבר? ונראה לי בס"ד רמז לפי דרכו במספר דחמשים להורות לנו הסיוע שבא לה משם הקדוש יל־י [50] הרמוז בראשי תיבות יְ יָ לַ מַּבּוּל יָ שָׁב (תהלים כט, י) וגם ראשי תיבות לְ מַעַן יֵ חָלְצוּן יְ דִידֶיךָ (תהלים ס, ז) שמספרו חמשים ולכן עלתה נשמתה מן הקליפה ברגע אחת וזכתה לרוח הקודש.

אָמְרָה: יִמָּחֵל לִי בִּשְׂכַר חֶבֶל וּפִשְׁתִּים וְחַלּוֹן. נראה מאחר כי היה לה נפש קדושה בקשה מחילה בעד אותם הימים שעברו בגיותה ואף על גב דליכא במצות בני נח איסור זנות בפנויה, אמרו רבותינו ז"ל אחר המבול עשו סייג וגדרו גדר אפילו בפנויה וכמו שאמרו במדרש בענין שכם. ונקטה שלשה דברים לכפר בעד חטאה במעשה ודבור ומחשבה אך בילקוט איכא שאמרה 'חטאתי בנדה ובחלה ובהדלקת הנר ימחול לי בשכר חבל וחומה וחלון' עיין שם. ונראה לי בס"ד חֶבֶל [40] עם ג' האותיות גימטריא חַלָּה [43] בו יתוקן עון חלה וּבַחוֹמָה יש אותיות 'חמה' שהיא מאירה לעולם בה יתוקן חטא הַדְלָקַת הַנֵּר שהוא המאיר לאדם גם חמה תרגום של ראיה ובנר תהיה הראיה לאדם וּבְחַלּוֹן יתוקן עון דם נדה שהוא יוצא מן החלון שבגוף וכתבו המקובלים ז"ל שהיתה גלגול חוה ולכן אמרה כנגד שלשה דברים אלו שחטאה בהם חוה. ונראה לי נקטה ' חֶ בֶל חַ לּוֹן ח וֹמָה' דראשי תיבות שלהם ג' פעמים ח' שהם מספר כ"ד כדי לטהר עצמה באלו כ"ד זיני דמסאבותא שהם מספר וְאֵיבָה [24] הכתוב בענין הנחש (בראשית ג, טו) ובעבור זאת זכתה שיצאו ממנה ח' נביאים הרמוזים באות ח' של חלון חומה חבל והם משולשים כי הנביא משולש שאין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר וגם בשמה נרמז זה שנקראת רב ח' שהיה לה רבנות ומעלה מן ח' נביאים שיצאו ממנה.

לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד עוֹשֶׂה בָּמָה לְעַצְמוֹ וּמַקְרִיב עָלֶיהָ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה. נראה לי בס"ד על פי מה שכתבו התוספות דעכו"ם נקראים בשם הָ אָדָם [50] במספר אות ה"א והוא כמנין במה [47] עם כולל ג' אותיות ולזה אמר 'בונה במה לעצמו' דייקא ובזה יובן חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא (ישעיה ב, כב) פירוש חדלו מן העכו"ם הנקרא האדם אשר נשמה שלו היא באפו כמנין כנבלה [אולי צ"ל במה] שזה במה נחשב הוא חשבונו גימטריא במה.

זִילוּ דַּבְּרוּ תְּרֵי עוֹלְמֵי גִּילָאֵי, וַחֲזוּ הֵיכָא דְּמַסְּקָא יַמָּא שִׂרְטוֹן. פירש רש"י ז"ל בשביל שינוי. נראה לי בס"ד כוונתו בזה שלא תקפיד אִיפְרָא הוּרְמִיז על אשר היו המקריבים נכרים והיא רצתה שישראל יקריבו דלכך שלחה זה לרבא ולכן אמר שיביא שני בחורים נכרים בני גיל אחד דהיינו דומין זה בזה ביופי וקומה ועובי ובשנים כדי שאחר כך יאמר בקשנו ולא מצאנו ביהודים שנים דומין זה לזה כאלו שיש בזה כבוד ונוי למצוה.

גָּבָה מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים זָהָב, שֶׁהֵם שֵׁשׁ מֵאוֹת. נראה לי בס"ד כיון בגביית שש מאות כמנין צדקות [600] ולזה אמר צַדִּיק הֳ ' צְדָקוֹת אָהֵב (תהלים יא, ז) היא גביה הנזכר יָשָׁר אלו ישראל ששמם 'ישר א־ל' יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ בבית המקדש כמו שאמר הכתוב יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן הֳ' צְבָאוֹת (שמות כג, יז) גם גבייתו היתה בכסף שעולה כמנין משקל שש מאות שקל זהב כיוון למתק הדין שהוא זהב בכסף שהוא חסד וחכמה גדולה עשה בזה כי נמצא בזה הדין הוא בכח והחסד היא בפועל כי הזהב הוא בערך וחשבון אבל הכסף הוא נגבה בעין.