בן יהוידע על יומא עד:

אָמַר רַבִּי זֵירָא : מַאי קְרָאָה : (קהלת ו, ט) " טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ ". פירוש 'נָפֶשׁ' רוצה לומר רצון ותאוה כמו (תהלים קה, כב) 'לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ' וכן (תהלים כז, יב) 'אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי' שהוא רוצה לומר רצונם ותאוותם וזהו שנאמר (קהלת ו, ט) 'טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם' שהוא מֵהֲלָךְ עם התאוה והרצון באדם ואות מ"ם של מֵהֲלָךְ אינה מ"ם היתרון אלא הכי קאמר אם מַרְאֵה עֵינַיִם יהיה מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ זה הוא טוב.

" טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם " בְּאִשָּׁה , יוֹתֵר מִגּוּפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה. פירוש יש ערב לו הסתכלות בנשים יפות שתאב לכך יותר מן ביאתו עליהן ממש. או יובן בס"ד הכונה על פי מה שאמר חז"ל במדרש מלך ערביים שחור ואשתו שחורה ילדה לו בן יפה אמר לרבי עקיבא ודאי זה ממזר וצריך אני להרגו אמר לו רבי עקיבה יש לך לפני מטתך צורות בני אדם יפים, אמר לו הן אמר לו אם כן בנך הוא זה אלא אשתך נסתכלה בשעת תשמישך עמה באותם צורות היפות ופעל בה כח המחשבה שהולידה בן יפה כמותם! צא ולמד מן מקלות של יעקב אבינו ע"ה שעשה לצאן כדי שילדו כפי מראה המקלות עיין שם. נמצא כח הסתכלות העינים פעל ועשה פרי יותר מכח המעשה עצמה כי מעשה התשמיש היתה מאדם שחור וגבר עליה כח מראה עינים להוליד הבן יפה כפי הסתכלות העינים. וזהו שאמר טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם בְּאִשָּׁה, רוצה לומר טוב כוחו של מראה עינים שפועל באשה בענין העיבור יוֹתֵר מִגּוּף בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה ועשה אסמכתא לזה מפסוק (קהלת ו, ט) 'טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ' על פי מה שאמר השרש ז"ל יאמר נפש על הנשימה וההבל היוצא מן הפה כמו 'נַפְשׁוֹ גֶּחָלִים תְּלַהֵט' באיוב (איוב מא, יג) , וכמוהו פירש הרבי הרב אברהם אבן עזרא ז"ל, לכן הרחיבה שאול נפשה, עד כאן לשונו. וידוע כי בשעת מעשה של ביאה יצא נשימה והבל הרבה מן הבועל, וזהו שאמר, טוֹב כֹּחַ מַרְאֵה עֵינַיִם שיש לאדם עונג ממנו יוֹתֵר מן הִלּוּךְ נֶפֶשׁ היא הנשימה וההבל המתהלך בעת גּוּפָהּ שֶׁל מַעֲשֶׂה.