בן יהוידע על יומא ג

כִּבְיָכוֹל, מִשֶּׁלְּךָ אֲנִי רוֹצֶה וְאֵינִי רוֹצֶה מִשֶּׁלָּהֶם. נראה לי בס"ד על פי מה שאמרו בזוהר ויקהל (זהר חלק ב' ריט.) 'קַח לְךָ סַמִּים' (שמות ל, לד) להנאתך ולתועלתך דכד אתתא אתדכאת הנאתה דבעלה איהו יעוין שם. והיינו כי זה היא תיקון המלכות הנקראת מטרוניתא ומשה רבינו ע"ה נקרא בעלה דמטרוניתא וכן הענין כאן. ולכן אמר לו מִשֶּׁלְּךָ אֲנִי רוֹצֶה מפני שאור המלכות הנקרא מטרוניתא ניחא ליה בשלך יותר. ולכן אמר כִּבְיָכוֹל כי בדברים אלו צריכין אנו לומר שמשה רבינו ע"ה הוא בעלה דמטרוניתא וניחא לה בשלו כדרך אשה דעלמא דניחא לה ליקח דמי תכשיטין ותיקון שלה מבעלה דוקא. ובאמת אין דברים אלו כפשוטן אלא הם בדרך משל ולכך אמר לשון 'כִּבְיָכוֹל' מפני כי מפשוטן נראה דברים שנוגעים בכבוד של מעלה להשוות עניינים הרוחניים לענייני בני אדם.