בן יהוידע על יומא כ:

מַאי "קָרָא גַּבְרָא"? רַב אָמַר: קָרָא גַּבְרָא שֶׁהוּא הַמַּכְרִיז עָמְדוּ כֹּהֲנִים וְכוּ'. ונראה לי לכך קראו גֶּבֶר כי הוא מכריז ומדבר לשלשה כיתות שהם כהנים לוים ישראלים, וכולם נקראו בנים ונרמזו באותיות גֶּבֶר שהוא ג' בר. ומה שאמר לו אַבּוּב לְחָרֵי זֶמֶר לְגַרְדָּאֵי המשיל עצמו לאבוב כי הוא עיקר שמו אבא ואבוב ואבא הם מלות קרובות, ונקיט חָרֵי כנגד דודו רבי חייא כי חרי ראשי תיבות ר בי ח ייא והיו"ד אינה יוצא במבטא. והמשיל רב שילא לְגַרְדָּאֵי כי גרדי אורג, וכן הדרשן אורג ראשי תיבות זה בזה בדרשה. והא דאמר גַרְדָּאֵי ולא נקיט בעלי מלאכה אחרת דודאי יש בעלי מלאכות פחותים ממלאכה דגרדאי? נראה לי דאיתא בסוטה (סוטה מח.) אמר רב הונא זמרא דנגדי ודבקרי שרי דגרדאי אסיר, עיין שם. נמצא היה דרכם של גרדאים לשמוע קול זמר בשעת מלאכה.

מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין. נראה לי בס"ד רמז לדבר קוֹדֶשׁ במספר קטן עולה י"ד וי"ד במספר קטן חמשה ואם תניח על מספר י"ד עוד מספר י"ד יעלה כ"ה וכ"ה במספר קטן עשרה. הרי במה שהוספת כנגדו עלה ולא ירד, אך חוֹל במספר קטן י"ז וי"ז במספר קטן שמונה ואם תוסיף י"ז על י"ז יעלה ל"ד ול"ד במספר קטן שבעה הרי נחסר מן מספר הראשון ונמצא הכפל שהוספת עליו הורידו. ונראה לי בס"ד רמז לפי דרכם מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ רמז לבחינת י"ה שנקראו קוֹדֶשׁ מעלין מצות ותיקון שם אך אֵין מוֹרִידִין שאין פגם העונות מגיע שם. ועוד נראה לי בס"ד מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ הוא שכר מצות שגונזין אותו למעלה וְאֵין מוֹרִידִין לבקש השכר בעולם הזה התחתון על דרך שאמר מונבז המלך אבותיו גנזו למטה ואני גנזתי למעלה (בבא בתרא יא.) .

וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בִּירִיחוֹ. אל תתמה על הדבר הזה לפי ראות עיניך בדורות אלו, כי הראשונים כמו שהיה להם גבורה נפלאה בגופם כן היה להם כח גדול בהרמת קולם, ועוד גם כח חוש השמע שלהם היה חזק מאה ידות על חוש השמע של דורות אלו. ואם כן בצירוף זה וזה אין רחוק דבר זה להיות ועוד כיון דדברים אלו היו נעשים בבית המקדש היה מסייע בזה מעשה נסים.

שְׁלֹשָׁה, קוֹלָן הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. ודאי אין הדברים כפשוטן שהוא קול ממש אלא כמו שכתב מהרש"א דקול האמור כאן אינו קול ממש אלא נופל על פרסום דבר כמו עדים מפקי לקלא, וכן כאן אמר קוֹלָן רוצה לומר פרסומן הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ עיין שם. ועוד נראה לי קוֹלָן רוצה לומר כוחן כי הקול הוא הכח ואחד הם ועולם דנקיט לאו היא מילתא דשווייא לכולהו אלא כח החמה מתפשט וְהוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם שלה וְעַד סוֹפוֹ שהוא התבל הזה שזורחת בו. וכח רוֹמִי רוצה לומר הממשלה שלהם הולך ומתפשט בכל הישוב כולו שהיו שולטים בכל הישוב ממשלה חזקה ולא רפויה כשאר ממלכות. וכח הַנְשָׁמָה הולך ומתפשט בכל הגוף בעת יציאתה ממנו שכל דבר סמוך לנפילתו יתגבר בכל עוז, ולכן החולים בזמן הקדמון סמוך למיתתם יצעקו צעקות רבות וחזקות ויתגברו לקום על רגליהם, ועל זה בקשו רבנן רחמי ובטלוה שלא ימצא ככה אצל החולים הגוססין כי צער גדול הוא להם וגם לקרוביהם צער גדול שישמעו תוקף צעקתם בהרמת קול חזק היוצא בכח גדול מכל איברי הגוף. וכן כח חֶבֶל יוֹלֵדָה היושבת על המשבר מתפשט בכל הגוף שלה שהוא עולם שלה כי כל גוף נקרא עולם בפני עצמו. וכן הַגְּשָׁמִים כוחן הולך בכל התבל שמרווים את הארץ.

מִפְּנֵי מָה אֵין קוֹלוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמָע בַּיּוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּשְׁמָע בַּלַּיְלָה? מִפְּנֵי גַּלְגַּל חַמָּה, הַמְנַסֵּר בָּרָקִיעַ כְּחָרָשׁ שֶׁמְּנַסֵּר בָּאֲרָזִים. מאמר זה אינו כפשוטו כלל אלא בעל המאמר מדבר כאן בסוד עמוק על דרך החידה! ונראה לי בס"ד בדרך אפשר אולי יוכשר בעיני ה' והוא כי התפארת נקרא חַמָּה והבינה המקיימת אותו נקראת גַּלְגַּל חַמָּה וכן מצאתי בספר מאורי אור שכתב דהבינה נקראת כך, גם כתב הרמ"ק ז"ל בפרדס שהמלכות נקראת לפעמים רָקִיעַ שהוא הרקיע שעל ראשי החיות התחתונות עיין שם. וידוע שהמלכות ננסרת כל יום על ידי הבינה וידוע שעסק התורה בלילה הוא יקר מאד ועל ידי עסק התורה בלילה יהיה סוד הנסירה, ואמרו בזוהר הקדוש על עסק התורה בלילה דכל צדיקייא דבגן עדן צייתי לקבליה ועיין זוהר ויקרא דף י"ג דקב"ה אצית ליה וכו' ואיתא התם כמה כרוזים של שבח יהיה למעלה על אותם העוסקים בתורה בלילה וכן בשאר מקומות בזוהר הפליגו בלימוד הלילה אחר חצות מאד מאד! ועל זה בא רבי לוי לומר מִפְּנֵי מָה אֵין קוֹלוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמָע בַּיּוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּשְׁמָע בַּלַּיְלָה? רוצה לומר אינו מרוצה לימוד היום דצייתין ליה בגן עדן כמו לימוד של הלילה שיש למעלה עליו כמה כרוזים של שבח, והשיב מפני שעל ידי קול תורה של לילה יהיה סוד הנסירה, ואמר שֶׁגַּלְגַּל חַמָּה רמז לבינה מְנַסֵּר בָּרָקִיעַ שהוא סוד המלכות כְּחָרָשׁ שֶׁמְּנַסֵּר בָּאֲרָזִים ומאחר כי בזכות הלימוד הזה יהיה סוד הנסירה לכך הוא מרוצה ומשובח יותר מקול תורה של אדם ביום. ומה שאמרו וְהַאי חִירְגָא דְּיוֹמָא , ' לָא ' שְׁמֵיהּ וכו' פירש רש"י פסולת הנסורת והוא נראה בעמוד של חמה. וכתב ספר הברית ז"ל (מאמר יב פרק ז') דבר זה הוא זר מאד ומעולם לא עלתה על דעת בעל המאמר כן בענין ההוא דרבי לוי ודאי ידע דהאי חרגא דיומא הנראה בעמוד השמש הנכנס בעד האשנב לבית ובעד החלון נשקפה הוא אבק דק מעפר הארץ העולה באויר על ידי תנועת רוח כל שהוא ופרח בבית ומתנועע אנה ואנה עולים ויורדים בו ופרחם מאבק יעלה ואין נופלים מן השמים כי עינינו רואות שהוא אבק דק מעפר הארץ ולרוב קטנם אין נראין אלא בעמודי זוהרי חמה עד כאן דבריו עיין שם. ודברי הרב ברורין דודאי כן הוא, אך רבי לוי רמז בדברים אלו דבר נסתר וסוד ונראה לי בס"ד 'חִירְגָא' רוצה לומר פחד דתרגום (דברים לב, כה) 'וּמֵחֲדָרִים אֵימָה' חַרְגַת מוֹתָא, וכן פירש הרד"ק ז"ל בפסוק (תהלים יח, מו) 'וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם' שהוא רוצה לומר ויפחדו עיין שם. וידוע שבלילה יש שליטת הדינין ולכן יש פחד הרבה אבל ביום אין שליטתם נחשבת כלום לגבי הלילה ולכן אין הפחד חשיב כלום ביום לגבי פחד הלילה וכמו שנאמר (שיר השירים ג, ח) 'מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת' ולזה אמר חִירְגָא דְּיוֹמָא רוצה לומר הפחד של היום לָא שְׁמֵיהּ כלומר אינו חשוב כלום לגבי הלילה. וכדי שתבין פירוש דבריו דקאמר לָא שְׁמֵיהּ מה הפירוש של 'לָא'? הביא דוגמה פסוק (דניאל ד, לב) 'וְכָל דָּיְרֵי אַרְעָא כְּלָא חֲשִׁיבִין' רוצה לומר כאין ואפס. וסמך רבי לוי להאי מלתא עם מלתא קמייתא, דאמר 'מִפְּנֵי מָה אֵין קוֹלוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמָע בַּיּוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּשְׁמָע בַּלַּיְלָה?' לפי הביאור שבארתי שבא לרמוז עוד טעם אחר מה שיש חשיבות לקול תורה בלילה יותר מן היום מפני כי בלילה יש שליטה לחיצונים וביום אין שליטה ולכן יש תועלת בלימוד התורה בלילה להחליש כח החיצונים 'דָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב' לכך ישובח שיש בו צורך יותר.

אִלְמָלֵא קוֹל גַּלְגַּל חַמָּה, נִשְׁמַע קוֹל הֲמוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי, וְאִלְמָלֵא קוֹל הֲמוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי, נִשְׁמַע קוֹל גַּלְגַּל חַמָּה. נראה לי בס"ד קוֹל גַּלְגַּל חַמָּה הוא קול עסק התורה כי התורה היא חמשה ספרים ונקנית במ"ח מעלות כמו שאמרו בברייתא דאבות (משנה אבות ו, ו) ולכן נקראת 'חַמָּה' שהוא אותיות מ"ח ה' ולכן ישראל העוסקין בה נמשלו לחמה דכתיב (שופטים ה, לא) 'וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ'. וְקוֹל הֲמוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי קאי על מלכות אדום זרע עשו שיצא להם קול בעולם ברוב עושרם ותוקפם וממשלתם ומלחמותיהן, ואמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה סה, ב) כְּשֶׁהַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב אין הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו (בראשית כז, כב) , ולזה אמר אִלְמָלֵא קוֹל גַּלְגַּל חַמָּה הוא עסק התורה היה נִשְׁמַע יותר קוֹל הֲמוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי רוצה לומר היו מתגברים יותר אך קול תורה מחלישם ואם לא היה תוקף ממשלה של רוֹמִי בעולם היה נִשְׁמַע קוֹל גַּלְגַּל חַמָּה שהיו ישראל עוסקים בתורה עשר ידות על עתה, אך הגזרות היוצאים מתוקף ממשלתם הם מרפים ומחלישים עסק לימוד התורה בישראל.