בן יהוידע על סוכה כז:

מִנַּיִן שֶׁחַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל? שֶׁנֶּאֱמַר : (מלכים ב' ד, כג) "מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם, לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת". מִכְּלַל, דִּבְחֹדֶשׁ וְשַׁבָּת מִיחַיֵיב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ. מקשים רבי יצחק קאמר ברגל ובקרא כתיב 'חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת'? ונראה לי בס"ד דמוכרח לומר האי שבת האמור כאן הוא מועד דאקרי שבת דאם הוא שבת דשבוע מה טעם יש בהקבלה אבל מועד וראש חודש יש טעם כיון שהם קבועים על פי חכמים צריך לכבד בהם החכמים בהקבלת פניהם ולכך יקביל פני רבו דמהאי טעמא מבקשים על חכמי ישראל בתפלת יהי רצון שאומרים בשבת שקודם ראש חודש בהכרזה. והא דנקיט רבי יצחק מועד ולא נקיט ראש חודש מפני כי ההקבלה בראש חודש שייכה לנשים דלדידהו חשיב יום טוב וכאן רבי יצחק איירי בהקבלה דאנשים.

הִגִּיעַ חַמָּה לְמַרְגְּלוֹתָיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, נָטַל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן אִילָעִאי סָדִין וּפֵרַשׂ עָלֶיהָ. קשה מאחר שהוא היה מסתפק ורצה לשאול מרבי אליעזר ושאלו ב' פעמים ולא החזיר לו תשובה איך אחר כך עשה מדעתו בלא הוראת רבי אליעזר? ונראה לי בס"ד כי רבי יוחנן בן אילעאי פשיטה ליה דשרי משום דהוה ליה מוסיף על אהל עראי אך היה מסתפק אם זה לא הותר אלא לצורך גדול שהאדם יושב בחמה ממש ומצטער או דלמא אף על פי שעדיין לא הגיעה החמה אליו ואינו מצטער עתה שרי ליה לפרוס בשביל דאחר שעה תגיע החמה אליו ולכן בתחלה שעדיין לא הגיעה החמה להם שאל מן רבי אליעזר על דבר זה ואחר ששאל ב' פעמים מה דבני ובני הגיעה חמה למרגלותיו של רבי אליעזר ועתה על זה הוא אינו מסתפק כלום ואין צריך לשאל דפשיטא ליה דמותר לכך קם ופרס בלא שאלה.

הִפְשִׁיל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר טַלִּיתוֹ לַאֲחוֹרָיו וְיָצָא. כך הגרסא בתלמוד, ויש להקשות מאי קא משמע לן באומרו 'לַאֲחוֹרָיו'? ונראה לי בס"ד רמז לו רבי אליעזר לרבי יוחנן בן אילעאי דלא עשה יפה שפרס הסדין מלפנים שהוא מקום כניסת השמש אלא ראוי שיסיר הסדין מכאן ויפרסהו אחורי הסוכה שהוא במקום הצל שאין הסדין עושה כלום ולכן הוא הפשיל הטלית שלו לאחוריו לרמז לו גם אתה תפרוש הסדין לאחורי הסוכה במקום הצל.