בן יהוידע על סוכה כה

רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אִם נוֹשְׂאֵי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיוּ, כְּבָר הָיוּ יְכוֹלִין לִטָּהֵר! קשה רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא מה יענו לקושיא זו של רבי יצחק? ולמה לא נטהרו כיון דידעי דצריך להקריב קרבן פסח? והנה לרבי יוסי הגלילי נראה לי בס"ד דידוע אותה שנה חל ערב פסח בשבת כי אותה שנה היה ראש חודש ניסן באחד בשבת וכמו שאמרו רז"ל שהיה ראשון למעשה בראשית ולכן נושאי ארונו של יוסף לא נטהרו בשביל קרבן פסח כי עדיין לא ידעו דקרבן פסח דוחה שבת וחשבו דאותה שנה כל ישראל לא יקריבו קרבן פסח, כי עדיין לא למדו דין זה מפי משה רבינו ע"ה ולא נודע להם דין זה אלא עד סמוך ליום עשרה בניסן שצוה להם שיכינו בעשור לחודש, על כן אמרו למה להם להטהר ולזרוק עליהם אפר פרה בכדי דקרבן פסח לא יש עתה בשנה זו והם מוכרחים להטמא במסע אשר יסעו לשאת ארונו של יוסף, וכאשר היה באמת שנסעו מאותו מקום ביום עשרים לחודש אייר. אך תירוץ זה יבא נכון לרבי יוסי הגלילי דסבירא ליה נושאי ארונו של יוסף היו שהם מוכרחים ליטמא אחר כך, אך לרבי עקיבא דסבירא ליה מישאל ואלצפן היו, קשה אפילו אם חשבו דקרבן פסח אינו דוחה שבת ולא יקריבו באותה שנה עם כל זה היה להם ליטהר בלאו הכי דאין להם אחר כך טומאה הכרחית וצריכין הם לטהרה כי אי אפשר שישארו טמאים על חנם? ונראה לי בס"ד לתרץ לדעת רבי עקיבא והוא דנדב ואביהוא לא קברו אותם במדבר הסמוך להר סיני שהוא היה מקום חנייתם באותו זמן אלא קברום בהר ההר שבו נקבר אהרן הכהן ע"ה בשנת הארבעים וקבורתם שם היתה על פי הדיבור בפירוש או על פי רוח הקודש של משה רבינו ע"ה שידע ששם יקבר אהרן ויש נחת רוח לצדיקים בדבר זה שיהיו הבנים קבורים סמוכים לקבורת אביהם וכן שמעתי מקודם כמה שנים שיש קבלה ביד העולם דנדב ואביהוא נקברו בהר ההר סמוכים למערת אהרן הכהן ע"ה. ולפי זה יש לומר דמישאל ואלצפן לא היו יכולים להטהר כיון דנשאו את נדב ואביהוא למקום רחוק שנשאום ביום ראש חודש ניסן או למחרתו ואחר שחזרו למחנה ישראל לא נשאר שבעת ימים קודם יום י"ד ניסן כדי שתגמר טהרתם ויקריבו קרבן פסח.