בן יהוידע על סוטה ח:

וּמִנַּיִן שֶׁכָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל (קהלת ז, כז) . נראה לי בס"ד דקאי על עונות דקים מאד שהם קטנים באיכותם ומדתם ולכך דימה אותם לפרוטה שאין שיעור פחות ממנה כי פחות מפרוטה אינו ממון. גם מכנה העונות בשם פרוטה כי פרוטה פְּרוּטָה [300] גימטריא יֵצֶר [300] שהם באים לאדם מן עצת היצר. גם פרוטה טוֹרֵף ה ' [300] שעל ידי העון טורף חמשה חלקי הנפש שבאדם.

אַף עַל גַּב מִדָּה בְּטֵילָה, בְּמִדָּה, לֹא בָּטֵיל. נראה לי בס"ד בתוך אותיות מִדָּה במלואם כזה מ־ ם ד ל ־ ת ה־ י יש אותיות 'מתיל' שהוא רוצה לומר ממשיל, דהיינו עושה לאדם דברים שהם נמשלים ודומין למדה העקרית וזהו בְּמִדָּה רוצה לומר במה שרמוז בתוך מדה זה לֹא נִתְבַּטֵּל. והא דזכר ששה דברים שהם 'סְאָה וְתַּרְקַב וְקַב וְרוֹבַע תּוֹמֶן וְעוּכְּלָא' נראה לי בס"ד כנגד שש קצוות שמגיע בהם הפגם של החטא שהם מעלה ומטה וארבעה צדדין.