בן יהוידע על סנהדרין מד.

עָכָן מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה (יהושע ז, יא) . נראה לי בס"ד לשון מליצה הוא זה כי העון נקרא 'ערלת לב' ועון זה של החרם לא היה אצלו חדש אלא כבר חטא בו ארבע פעמים קודם זה ונמשכה בו ערלה זו עד שהגיע לפעם חמישית. ומה שאמר ' שֶׁבָּעַל נַעֲרָה הַמְּאֹרָסָהּ ' דכתיב כִּי עָשָׂה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל (יהושע ז, טו) נראה לי בס"ד דידוע שהלבנה כשהיא במלואה נקראה בשם 'לְבָנָה' כי שם זה יצדק עליה יותר כשהיא במלואה ולכן נערה המאורסה כשהיא במלואה שלא נפגמה היא דוגמת הלבנה שזהו תואר החשוב שלה אבל אם נפגמה לא יצדק עליה תואר לבנה על כן אותיות 'לְבָנָה' יתהפכו אצלה לצירוף 'נְבָלָה' ולכן בְּ תוּלָה נִ שֵּׂאת לַ יּוֹם הָ רְבִיעִי (משנה כתובות א, א) ראשי תיבות 'לְבָנָה' וגם הוא ראשי תיבות נבלה לומר זכתה היא לבנה ואם לאו היא נבלה.

פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: כּוּלֵי הַאי לָא פָּקַר נַפְשֵׁיהּ, קָא מַשְׁמַע לָן (יהושע ז, יא) . פירש רש"י לבייש את משפחתה ולאוסרה על בעלה. וקשא מאי אירייא נערה מאורסה, בכל אשת איש איכא ביוש משפחתה ואסירתה על בעלה? ונראה לי בס"ד באשת איש כתיב כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן (משלי ל, כ) וכיון דהיא מכחשת אין ביוש כל כך למשפחתה כי יאמרו שקר זה, אך נערה המאורסה דמילתא דידה עבידא לאגלויי דפתחה היה סתום ונפתח איכא ביוש גמור!

וּלְטַעֲמִיךְ, אִם הוּא חָטָא, כָּל יִשְׂרָאֵל מֶה חָטְאוּ? דִּכְתִיב: (שם) "וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ"! (יהושע י, טו) . פירוש אמאי הוצרך יהושע ליקח כל ישראל עמו כשבא לעשות דין לעכן, דאם עכן חטא ישראל מה חטאו שיהיו עומדים ורואין בדינו? אלא ודאי עשה כן לרדותן כדי שיהא להם מורא מכאן ולהבא. וכן בניו ובנותיו לא לקחם להרגם אלא כדי שיראו בעיניהם את דינו ויתייראו מלעשות עבירה מכאן ולהבא שלא יהיו אוחזין מעשה אביהם בידם.

אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב: (משלי י״ח:כ״ג) "תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ, וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת", "תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ", זֶה מֹשֶׁה. "וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת", זֶה יְהוֹשֻׁעַ (משלי יח, כג) . נראה לי בס"ד דקשיא ליה בקרא דהוה ליה למימר 'וְעַזּוֹת יַעֲנֶה עָשִׁיר' להקדים הפעולה לפועל כדנקיט ברישא דקרא 'תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ', ולכן מפרש על משה רבינו ע"ה ועשיר על יהושע. אך באמת אף על גב דמשה רבינו ע"ה היה עניו מאד דהיה רואה עצמו רָשׁ כמו שאמר 'וְנַחְנוּ מָה' (שמות טז, ז) הנה באמת הוא עשיר דפני משה כפני חמה (בבא בתרא עה.) וכן יהושע אף על גב דהראה עצמו עשיר במה שדבר קשה בזה, הנה הוא רָשׁ כי פני יהושע כפני לבנה שאין לה אורה מגרמא אלא מה שמקבלת מן חמה כן יהושע, אף על פי שנעשה פרנס במקום משה רבינו ע"ה והיה נביא אין בידו משלו כלום אלא מה שקבל ממשה רבינו ע"ה. ולכן אותם הלכות שנשתכחו באבלו של משה רבינו ע"ה לא היה יכול יהושע להחזירם וכשאמרו לו שאל השיב 'אין נביא רשאי לחדש'. ועל כן הכתוב נקיט לישנא בהכי כדי שתהיה רש ועשיר חוזרת לכאן ולכאן, והכי קאמר ' תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ וְעָשִׁיר ' זה משה רבינו ע"ה שרואה עצמו רש אך באמת הוא עשיר וכן דרשינן עוד ' רָשׁ וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת ' זה יהושע שהוא רש דפני יהושע כפני לבנה אך הראה עצמו עשיר בדברים אלו שענה עזות. ונראה לרמוז דקרי למשה רבינו ע"ה ' רָשׁ ' כי בתיבת עָנָו (במדבר יב, ג) שכתבה תורה לשבחו נכתב חסר יו"ד ויהושע שנוסף לו אות יו"ד בשמו שנקרא יהושע ביו"ד ' יַעֲנֶה עַזּוֹת '. ועוד נראה לי בס"ד על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל (בשער הגלגולים) מי שהוא משורש קין יכול להשיג סוד 'אותיות תגין נקודות טעמים' מכח שורשו אבל מי שהוא מהבל אינו יכול להשיג מכח שורשו אלא רק סוד 'אותיות ותגין' בלבד אך על ידי זכות מעשיו הטובים יוכל להשיג הכל, וכן משה רבינו ע"ה מצד שורשו השיג 'אותיות ותגין' בלבד אבל מצד מעשיו הטובים השיג הכל עיין שם. ולפי זה מי שהוא יוכל להשיג מכח שרשו כל ד' בחינות של טנת"א [אותיות תגין נקודות טעמים] נקרא עשיר אבל מי שאינו יכיל להשיג מצד שורשו אלא רק 'אותיות ותגין' נקרא 'רָשׁ' שהוא ב' אותיות מן 'עָשִׁיר' ולכן קורא למשה רבינו ע"ה בשם 'רָשׁ' מפני כי מצד שורשו לא השיג אלא תרתי 'אותיות ותגין' בלבד שהם כנגד אותיות רָשׁ ד'עָשִׁיר'. ועוד נראה לי קרי למשה רבינו ע"ה 'רָשׁ' שלא זכה ליכנס לארץ ישראל ברגליו אך באמת הוא 'עָשִׁיר' שראה כל ארץ ישראל כולה בראיה רוחנית אבל יהושע זכה ליכנס ברגליו דנקרא 'עָשִׁיר' אך הוא 'רָשׁ' מן אותה ראיה רוחנית שראה משה רבינו ע"ה. ועוד נראה לי בס"ד דמשה רבינו ע"ה כל ישראל נחשבים בניו ממש ולכך כשהיה מתפלל על ישראל מתפלל דרך 'רָשׁ' שמתפלל בתחנונים דחשיב הוא מבקש על עצמו וכל המבקש על עצמו ודאי יתפלל דרך תחנונים כמו רש אבל יהושע אין ישראל נחשבים בניו ולכן כשמדבר ומבקש בעבורם אינו מדבר דרך תחנונים כמו 'רָשׁ'.

אַטוּ פִּינְחָס לָא עָבַד הָכִי? (תהלים קו, ל) . קשה אין הכי נמי גם פנחס ענה עזות, ונקיט יהושע בשביל שהיה פרנס במקום משה רבינו ע"ה ולכן נקיט ליה כנגדו? ונראה לי בס"ד הכי קאמר ' אַטוּ פִּינְחָס לָא עָבַד הָכִי ' וכיון דעביד הכי ונטל שכר שנחשב לו זה למצוה רבה משמע דאין זה נקרא עזות.