בן יהוידע על סנהדרין לו

וְדִילְמָא, מוּם מַמָּשׁ. קשא איך יתכן לפרש כן מאחר דאמר (שיר השירים ד, ז) כֻּלָּךְ יָפָה? ונראה לי בס"ד יש מום והוא יפה באותו הגוף לפי תכונתו ועניינו כמו שאמרו בנדרים (נדרים דף סו:) בההוא דאמר לדביתהו קונם שאי את נהנית לי עד שתראי מום יפה שביך לרבי ישמעאל ברבי יוסי אמר להם רבי ישמעאל שמא ראשה נאה? אמרו לו סגלגל וכו' ושאל על כל אברים שבה ואמרו על כולם בעלי מומין וסוף דבר שאל מה שמה? אמר לו שמה 'לכלוכית' אמר להם זה הוא מום יפה שבה שיפה קורין לה לכלוכית לפי שהיא מלוכלכת במומין עיין שם. נמצא אף על גב דשם 'לכלוכית' הוא מכוער וחשיב מום עם כל זה על גוף המלוכלך במומין יפה קורין לה דהא קראו מום יפה. והנה כהאי גונא תמצא באדם יפה מאד וגופו מנוקה מכל מום דיפה לו לקרותו בשם 'שחור' שקורין אותו 'אוכמא' רצונו לומר שחור וכמו שפירש רש"י ז"ל בסנהדרין (סנהדרין צו.) הטעם שקורין לרבי יוחנן בר נפחא על שם יופיו וכן אמרו בגמרא עוד שקורין ליפה ביותר בשם 'אוכמא' בשביל לדחות מעליו עין הרע. נמצא שם 'אוכמא' או בר נפחא אף על גב דמשמעות הוא כיעור שהוא בכלל מום עם כל זה לאדם יפה ביותר שם מכוער כזה הוא יפה לו. ולזה אמר כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי ואף על פי שיפה לקרות לך שם מכוער בשביל לדחות עין הרע מעליך עם כל זה שם מכוער שהוא מוּם בפני עצמו אֵין בָּךְ כי את שמורה מן עין הרע ואין את צריכה לקריאה זו של שם מכוער ודכוותה גבי סנהדרין צריך שיבררו סנהדרין 'מְנֻקִּין מִכָּל מוּם' ואף על גב דנמצא בהם יפים ביותר דראוי לקראם בשם מכוער כמו 'אוכמא' או 'בר נפחא' עם כל זה מום כזה נמי אין בך ואם כן מנא ליה לפרש האי מום על דבר יחוס?