בן יהוידע על ראש השנה יא:

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם מְנָא לָן? אַתְיָא (שמות ו, ו) 'סְבִילָה' 'סְבִילָה' (תהלים פא, ז) . אַתְיָא 'סְבִילָה' 'סְבִילָה' מִיּוֹסֵף נראה לי בס"ד לכך כתיב (תהלים עז, טז) 'גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה' שבחודש שגאלת את יוסף מבית האסורין בו גאלת בני יעקב מעבודה של מצרים ואמר בִּזְרוֹעַ על חודש תשרי כי שמו מורה על דין שהוא על סוד תשר"ק שהם דין כנודע וסתם זרוע הוא שמאל שהוא גבורה ודין.

וּבְתִשְׁרֵי עֲתִידִין לִגָּאֵל, מְנָא לָן? אַתְיָא (תהלים פא, ד) 'שׁוֹפָר' 'שׁוֹפָר' (ישעיהו כז, יג) . הקשה הגאון 'טורי אבן' הא תניא בעירובין (עירובין מג.) 'הריני נזיר ביום שבן דוד בא מותר בשבתות וימים טובים לשתות יין ואסור בימי החול' ואמאי אסור כל ימי החול, אי לרבי אליעזר לא יהיה אסור אלא בתשרי, ואי לרבי יהושע בניסן בלבד? ותירץ דשני קצין הוו כדאיתא בסנהדרין (סנהדרין צח.) זכו אֲחִישֶׁנָּה לא זכו בְּעִתָּהּ (ישעיהו ס, כב) ורבי אליעזר ורבי יהושע איירי בקץ של בְּעִתָּהּ למר בתשרי ולמר בניסן, אבל של אֲחִישֶׁנָּה אין לו זמן קבוע אלא כל יומא זמניה הוא וכדאמר (שם) משיח לרבי יהושע בן לוי 'הַיּוֹם' אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ (תהלים צה, ז) עד כאן דבריו. ועוד נראה לי בס"ד דרבי אליעזר ורבי יהושע לא איירי בביאת משיח בן דוד אלא בקבוץ גליות שזה יהיה אחר ביאת המשיח בב"א [במהרה בימינו אמן] דהכי משמע מקרא דמייתי מיניה והוא פסוק (ישעיהו כז, יג) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וכו' וכן רבי יהושע דיליף 'לַיְלָה הַמְשֻׁמָּר לֶעָתִיד לָבוֹא' גם כן איירי על גאולה דקיבוץ גליות שיהיו יוצאין מחוץ לארץ לבא לארץ ישראל דומיא דליל יציאתם מארץ מצרים וזה מוכרח נמי מגמרא דלקמן דף ל"א עשר מסעות וכו' ומצפורי לטבריה ואמר רבי יוחנן ומשם עתידין להגאל וכן כתב הרמב"ם ז"ל (בפי"ד מהלכות סנהדרין) יעוין שם. ואם כן מלך המשיח יתגלה תחלה במקום ידוע בטבריה ואחר כך תתפשט מלכותו ונדר הנזירות יחול על יום שיתגלה בו בטבריה אך רבי אליעזר ורבי יהושע לא משתעו על יום ביאתו ממש שהוא יום גלויו בטבריה.