בן יהוידע על פסחים קי.

אַשְׁמְדַאי, מַלְכָּא דְּשֵׁידֵי, מְמֻנֶּה הוּא אַכּוּלְּהוּ זוּגֵי. פירוש על אותם זוגות של הלכה למשה מסיני שהם שני ביצים ושני אגוזים ושתי קישואין ודבר אחר וכמו שאמר רב דימי לקמן. ומה שאמר וּמַלְכָּא לָא אִיקְרֵי ' מַזִּיק ' לאו יוסף שידא קאמר הכי אלא רב יוסף הוא דקאמר כן מסברה דנפשיה אחר ששמע מן יוסף שידא דאמר אשמדאי ממונה אזוגי שהם שני ביצים וכו' הנזכר וקאמר רב יוסף דמלכא לא אקרי מזיק להזיק בכל זוגי דעלמא ורק יזיק באותם הזוגות שנתמנה עליהם אבל האיכא דאמרי פליגי על רב יוסף וסבירא ליה אדרבה רשות בידו להזיק יותר מן המסור בידו ולכן איכא למיחש בכולהו זוגי דעלמא.

לִנְקוֹט זַקְפָּא דְּיָדֵיהּ דְּיַמִּינֵיהּ בְּיָדֵיהּ דִּשְׂמָאלֵיהּ, וְזַקְפֵּיהּ דְּיָדֵיהּ דִּשְׂמָאלֵיהּ בְּיָדֵיהּ דְּיַמִּינֵיהּ. נראה לי דהגודל רומז לישראל וכמו שכתבנו במקום אחר ומניח ומצניע גודל ימין ביד שמאל וגודל שמאל ביד ימין כדי לכלול החו"ג [חסד וגבורה] למתק הגבורה בחסד ובזה יתגבר על הסיטרא אחרא. ומה שאמר הֲוָה עוּבְדָא, עַד מֵאָה וְחַד, וּפָקַע שִׁידָא נראה לי בס"ד הטעם שפקע בק"א מפני שמספר ק"א הוא 'מיכאל' [101] שהוא שר החסד והקליפות אין להם יניקה מצד החסד אלא רק מצד הגבורה. ועוד נראה לי בס"ד דכתבנו במקום אחר פלוני חציו ס " מ הם רע וחציו א " ל הם מצד הקדושה ולעתיד יתבטל הרע שהוא ס"מ וישאר רק אותיות א"ל. וידוע כי המזיקין הם מצד פלוני אך הם מן הרע שבו שהוא אותיות ס"מ שמספרם מאה ולכן השד הגיע בדבריו 'עד מאה' שהוא מספר ס"מ דאחוז בהם דאין לו אחיזה באותיות א"ל דפלוני ולכן כשאמר אחריו 'מאה ואחד' פקע השד מחמת מספר אחד שהזכיר אחר המאה דהוא אין לו אחיזה במספר א' הבא אחר ס"מ דפלוני [סמ א ל] . ובזה ניחא נמי להבין מאמר שאחרי זה (בדף קיא) דקאמר 'נפתח באל ויסיים באל או יפתח בלא ויסיים בלא' וצריך טעם מאי רבותייהו של תיבות אלו שהם אל או לא? ובזה מובן שפיר כי רוח רעה ומזיקין אין להם אחיזה באותיות 'אל' או אותיות 'לא' שיש בשם פלוני [סמ אל ] .