בן יהוידע על נדה ט.

מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? דִּכְתִיב: "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא, לֹא אֶחָד" (איוב יד, ד) . נראה לי בס"ד החלב טהור והדם טמא ויש לנו לחשוב מספר החלב [40] עם כולל האותיות שלו שעולה מ"ג אבל הדם [44] אין לחשוב לו כולל כי הוא כלל גדול בתורה מרובה מדה טובה ממדת פרענות ונמצא מספר דם יתר על מספר חלב אחד לרמוז מִי יִתֵּן טָהוֹר טהור הוא חלב מִטָּמֵא הוא הדם אֶחָד כלומר יחידו של עולם הוא הקדוש ברוך הוא הנקרא אֶחָד גזר שיתהפך הטמא להיות טהור. והנה צריך להבין למה עשה השם יתברך כן שהדם נעכר ונעשה חלב שיברא את האשה בלא וסת דמים כלל ועם כל זה יתן לה חלב בדדיה להניק את בנה וכאשר נעשה כן בבעלי חיים שאין להם וסת דם נידות ויש חלב להניק? ונראה לי בס"ד עשה השם יתברך תחלת מזונו של אדם באופן זה שיהיה מן הדם הטמא שנהפך לחלב להורות לאדם אחר כך שאף על פי שחטא ודבק בכוחות הטומאה שנעשו מן עוונותיו עם כל זה גדולה תשובה שמהפכת הזדונות לזכיות ויקבל עליהם שכר כאשר רואה בעיניו שדם הטמא נהפך לחלב שהוא מזון טהור וכן הטעם לרבי יוחנן דמפרש לקרא על שכבת זרע שהוא טמא ונוצר ממנו ולד טהור.