בן יהוידע על נדה ח

מִשׁוּם דְּאִיכָּא דְּיָלְדָה לְתִשְׁעָה, וְאִיכָּא דְּיָלְדָה לְשִׁבְעָה. פירוש האי שיעורא דשלש חדשים שאמר משום רבי מאיר הוא בין ליולדת לתשעה בין ליולדת לשבעה ולהכי האי קרא אינו ראיה גמורה ליולדת לשבעה אלא זכר בעלמא. יען דתמר ילדה באמת לשבעה כמפורש להדיה בדברי רבותינו ז"ל וכן מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער מאמרי רשב"י דפרץ וזרח נולדו לשבעה ואם כן יש שני פירושים בפסוק 'כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים' (בראשית לח, כד) האחד לשון שילוש רצונו לומר כאשר עברו שליש חדשים של הריון שלה דניכר עבור שלה אמרו ליהודה ולפי זה צריך לומר יולדת לשבעה ניכר עיבורה כשני חדשים ושליש חודש שהוא קודם שלשה חדשים גמורים ופירוש השני הכי קאמר 'וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים' רצונו לומר כשעברו שלשה חדשים גמורים דאין ניכר העיבור אלא עד שלשה חדשים גמורים. וכיון דאיכא לפרש הכי והכי אין ראיה גמורה מן הכתוב הזה ליולדת לשבעה כי אם זכר בעלמא אבל ליולדת לתשעה היא ראיה גמורה בין אם תפרש כמשלש לשון שלישות בין אם תפרש שלשה ממש הוי הכרת העובר בשלש חדשים.