בן יהוידע על נדה מה:

מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּינָה יְתֵרָה בָּאִשָּׁה יוֹתֵר מִבָּאִישׁ (בראשית ב, כב) . אף על גב דאמרו רבותינו ז"ל (שבת לג:) 'נשים דעתן קלה' היינו אחר חטא חוה אבל קודם החטא היה לה בינה יתירה כדי שלא תאמר לכך נתפתתי מן הנחש מפני שדעתי קלה ואם היה לי בינה יתירה הייתי גוברת עליו ולא היה יכול לי לכך נתן לה בתחלה בינה יתירה יותר מן האיש. או יובן בס"ד ידוע פרצוף הבינה שלם ביה ספירות וארבעה תחתונות נקראים תבונה וששה עליונות נקראים בינה והאשה יש לה אחיזה בתבונה ולא בבינה וכיון דמספר תבונה יתר על מספר בינה לכך אמר שנתן הקדוש ברוך הוא בינה יתירה באשה כלומר שם תבונה שהיא בינה יתירה במספר על שם בינה.

מְלַמֵּד שֶׁקְּלָעָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה, וְהֵבִיאָהּ אֵצֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן (בראשית ב, כב) . פירוש כשגזר שיהיה לה שער ארוך גזר גם כן שיהיה קלוע והטעם נראה לי בס"ד כי השערות רומזים לכוחות הדינין והקליעה שלהם רומזת לעקידת הדינין וכפייתם זה בזה.