בן יהוידע על נדה כד

קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי, פַּעַם אַחַת רַצְתִּי אַחַר צְבִי, נִכְנַסְתִּי בְּקוּלִית שֶׁל מֵת וְכוּ'. הנה ברור ופשוט דאין דברים אלו כפשוטן אלא הם משל על דרך החידה והיינו כי הקליפות קרויים מֵתִים והרוצה לברר נציצי קדושה מוכרח שיעשה כונות שאותם כוחות הקליפות שנקראים מתים שיש להם שייכות באותו מקום שמברר ממנו ניצוצי קדושה הנה הוא קוברן בנוקבא דתהומא רבא וכמו שאמר רבינו האר"י ז"ל בפיוט של מנחת שבת ישוי לון בנוקבהון ויטמרון בגו כיפין, והנה אבא שאול היה עוסק בכונות לקבור כוחות הקליפות בנוקבא דתהומא רבא ועל זה אמר ' קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי '. ואמר ' פַּעַם אַחַת רַצְתִּי אַחַר צְבִי ' פרוש נתתי לבי לברר ולתקן אותו קב חרובין שמספרם צְבִי [102] עולה ק"ב שהם מלויי ע"ב ס"ג מ"ה. ואמר ' שֶׁנִּכְנַס בְּקוּלִית שֶׁל מֵת ' רמז למדור הקליפות שנכנסים נשמות הצדיקים אליו בעת נפילת אפים לברר משם ניצוצי קדושה ואז יהיה להם כח על ידי זה לעשות תיקון ומתוק בק"ב חרובין הנזכר. ואמר ' וְרַצְתִּי אַחֲרָיו שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת ' רמז לשלשה עולמות בי"ע [בריאה, יצירה, עשייה] כי בכל עולם יש בחינת ק"ב חרובין שהם מספר צְבִי [102] . ואמר ' הַצְּבִי לֹא הִגַּעְתִּי וְקוּלִית לֹא כָּלְתָה ' כלומר כל צדיק וצדיק אף על פי שטורח לתקן אינו יכול להשלים תיקון כל קב חרובין שהם הציכי כולו וכן אין יכול ללכת במדור הקליפות שהוא הקולית כולה בנפילת אפים אלא כל אחד יתקן חלק השייך לשרשו בשותפות אנשים אחרים השייכים גם כן לאותו השורש שלו. ואמר עוד ' כְּשֶׁחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי ' כלומר שהשלמתי התיקון השייך לי לעצמי וגמרתיו ' אָמְרוּ לִי ' ברוח הקודש שזו הקולית שהיא הקליפה אשר טרחת לברר ממנה ניצוצי קדושה היא ' שֶׁל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן ' רמז לנחש הקדמוני שהוא חלק אחד מחלקיו וקראו לנחש הקדמוני בשם עוג מלך הבשן מפני שהנחש עשה מעשה עוג מלך הבשן שנתן עיניו בשרה אמנו ע"ה ורצה שיהרג אברהם אבינו ע"ה במלחמה כדי שיקח את שרה ולכך הגיד לו שביית לוט כדי שירדוף אחריהם וילכד ויהרג וכן הנחש נתן עיניו בחוה לכך יעץ אותם לאכול מעץ הדעת כדי שימות אדם לבדו מפני כי הוא נצטווה מפיו יתברך וידוע כי העושה מעשה רע שנעשה קודם ממנו יהיה נקרא בשם אותו הראשון שעשה הרע וכמו שאמרו רבותינו ז"ל בגרשון בן מנשה מפני שעשה מעשה מנשה ולכן גם כאן קראו לנחש בשם עוג מלך הבשן. וענין השני של ' עַיִן אַבְשָׁלוֹם ' גם בזה אין הדברים כפשוטן אלא הם דרך חידה ומשל דאמרו רבותינו ז"ל (עבודה זרה כ:) מלאך המוות מלא עינים ופירש רבינו האר"י ז"ל בספר הלקוטים בפסוק לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה (משלי ז, ה) דמה שאמרו על מלאך המוות מלא עינים הכונה שיש לו תרי"ג כוחות טומאה כנגד תרי"ג מצות שמראה לאדם בכל אחד ואחד טעם תאוה למשכו לעבירה שמטמאו בכח מראה עינים אלו עיין שם. והנה נודע גילוי עין רעה זו של מלאך המוות בעבירה יהיה תחלה במחשבתו של אדם שמשקעו בטומאה של עין רעה זו במחשבה שיהיה מחשב בה ואחר כך יתגבר בו רוח טהרה שדוחה ומעביר כח טומאה הנסבך במחשבתו וידוע שרוח טהרה נמשך ממקום החוטם ולכן כשהריח אותו חכם בריח התמרה דחנוניתא אמר לו אביו בני רוח טומאה יש בך וכנזכר בגמרא. וזהו שאמר ' קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי ' הכונה על דרך שביארנו לעיל ' וּפַעַם אַחַת נִפְתְּחָה מְעָרָה תַּחְתַּי ' כלומר שהביא יצר הרע כח רעה לפתחו תחתי להכשילני בו ' וְעָמַדְתִּי בְּגַלְגַּל עֵינָיו שֶׁל מֵת ' כי הוא יצר הרע דהוא מ"ה וגלגל עיניו הוא כח רע הנקרא עין כאמור לעיל בביאור מלאך המוות מלא עינים ונשתקע במחשבתו בזה שנסתבך כח הרע הזה במחשבה בלבד ' עַד הַחֹטֶם ' פירוש עד שנתגבר ונתעורר בי רוח טהרה הנמשך ממקום החוטם שהוא דחה כח הטומאה הנסבך במחשבתי וּכְּשֶׁחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי שיצאתי מכח הטומאה הזה של אותה העין הרעה של מלאך המות שהוא היצר הרע ' אָמְרוּ לִי ' ברוח הקודש ' עַיִן שֶׁל אַבְשָׁלוֹם הֲוָה ' פירוש היה אותו כח הרע הנקרא עין שבו נלכד אבשלום במרדו על אביו ונכשל בו הוא אשר נפתח לפניך ונאחז במחשבתך להחטיאך ותהילות לא־ל שאתה נצולת ממנו ולא נלכדת בו כי גבר אצלך רוח טהרה לדחות טומאה זו מעליך ונטהרה המחשבה שלך שהיה נאוזז בה. והנה אף על פי דאבא שאול אמר דברים אלו דרך משל וחידה ולא נשתקע עד חוטמו ממש כפשוטו עם כל זה כיון שעשה המשל באופן דמשמע מיניה הדברים כפשוטן אתא תלמודא אגב אורחיה ללמדנו על פי פשוטו של המשל אורך קומתו של אבא שאול ולהכי אמר וְשֶׁמָּא תֹּאמַר : אַבָּא שָׁאוּל נַנָּס הֲוָה וכו' ואפשר להיות גם בדברים אלו דמסיים תלמודא איכא סוד והנחתי זה לחכמים אחרים לסיים הרמז בעזר בורא עולם ואנא עבדא די לי ויצאתי ידי חובתי בדברים שכתבתי בס"ד.